פרשת השבוע תצוה | יסורים
פרשת השבוע תצוה, מדבר ראש ישיבת ברסלב, על הייסורים והתועלת שבהם, איך צריך לקבלם, ואם אחרי שמבינים שהייסורים הם לטובה האם צריך לרדוף אחריהם ? ועוד כמה מילים על חינוך ילדים… שבת שלום !
בס"ד
ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א,
פרשת השבוע תצוה | ייסורים
לכבוד… אחדשה"ט !
להורדת העלון השבועי של ישיבת בחסידי ברסלב >> פרשת השבוע תצוה התשע"ה
בעזרת ה' אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע, וזהו (שמות כז-כ) "ואתה תצוה את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור".
אמרו רבותינו ז"ל (מדרש אגדה-כאן) מה זכה שמן זית יותר מכל השמנים ? אלא לפי שאין שמן זית יוצא אלא על ידי כתישה, כך אין אדם נוחל חיי העולם הבא אלא מתוך צער, ולא דברי תורה מתקיימים אלא מתוך צער,
ולפיכך נמשלו ישראל לזית שנאמר (ירמיה יא-טז) זית רענן יפה פרי תואר.
ומה הזית ממתק על ידי כתישה, כך ישראל ממרקין עוונותיהם ע"י יסורין. ע"כ.
כי הייסורים גם מיישרין דעתו של אדם, ומזכירים לו את התכלית, וגם מכפרים ומביאים אותו לחיי נצח,
וזה בחי' (משלי ו-כג) דרך חיים – תוכחת מוסר, שכדי להגיע לחיי נצח, הדרך הוא ע"י ייסורים (לא שאדם צריך לחפש עכשיו ייסורים וסיגופים, אלא כשהם מגיעים צריך לקבלם באהבה ולהבין שזה לטובה כנ"ל),
וזה בחי' (שם כב-טו) איולת קשורה בלב נער, שבט מוסר ירחיקנה ממנו. וכתיב (שם כג-יג,יד) אל תמנע מנער – מוסר, כי תכנו בשבט (מקל) – לא ימות, אתה בשבט תכנו, ונפשו משאול תציל (אגב ידוע מרבינו רבי נחמן מברסלב ז"ל שאין להכות ילדים כי אם כשאין ברירה אחרת, ולעתים רחוקות, ועיקר הכאת השבט, היינו שבט פיו, וגם בזה צריכים לשקול את התועלת, כי הרבה פעמים פועל אפי' בהכאת פיו, ההיפך מהרצוי והכל לפי העניין, וגם צריך לחשוב איך לעשות זאת שלא יהי' מכעס אלא מחינוך ובזה נכשלים הרבה ועל כן במקום תועלת יש נזק.., ואין כאן המקום להאריך עיין במאמרים נוספים באתר, על חינוך ילדים).
וזה בחי' (שם ג-יא, יב) מוסר ה' בני אל תמאס, ואל תקוץ בתוכחתו, כי את אשר יאהב ה' יוכיח, וכאב את בן ירצה.
וכתיב (איוב ה-יז) הנה אשרי אנוש יוכיחנו אלו-ה, ומוסר ש-די אל תמאס.
ואמרו חכמינו ז"ל (ברכות ה.) כל שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסורין, ואם קבלם (באהבה) יראה זרע יאריך ימים.
ואמרו (שם) ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולם לא נתנן אלא ע"י יסורין, וא' מהם העוה"ב.
ואמרו (מנחות נג:) מה זית אינו מוציא שמנו אלא ע"י כתית, אף ישראל אין חוזרים למוטב, כ"א ע"י יסורין.
ויש לקבל היסורין באהבה ובשתיקה, כמ"ש (ברכות סב.) שכר קבלת היסורין ע"י שתיקותא.
ואמרו חז"ל (שבת פח:) שהעושים מאהבה ושמחים ביסורין עליהם הכתוב אומר (שופטים ה-לא) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.
ואמרו (סוטה יא.) הקב"ה מביא יסורין על הצדיקים בעוה"ז, כדי שיירשו העולם הבא. והיסורים של הצדיקים הם כדי לכפר על הדור וכמ"ש (סנהדרין לט.) רחמן אלא רחמים הוא מייסר את הגדולים שבהן ביסורין, אף כך הקב"ה מייסר את יחזקאל כדי למרק עוונותיהם של ישראל. ואמרו (ברכות ה.) מה שן ועין, עבד יוצא בהם לחירות, יסורין שממרקים כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה.
ואמרו (סנהדרין ק:) מכל טורח שטח בו, ומכל עמל שעמל בו (במנשה המלך) לא העלהו למוטב אלא יסורין. וכן אמרו (ע"ז ד.) אמר הקב"ה אני אמרתי אייסרם ביסורין בעוה"ז, כדי שיחזקו זרועותם לעוה"ב. ואמרו (ב"ר ט) (בראשית א-לא) והנה טוב מאד – זו מידת היסורין, שעל ידה הבריות באים לחיי העוה"ב.
ואמרו (תנחומא כי צא-ב) צריך אדם להחזיק טובה להקב"ה בזמן שהיסורין באים עליו. למה? שהיסורין מושכים את האדם להקב"ה. ואמרו (סיפרי ואתחנן-לב) יהא אדם שמח ביסורין יותר מן הטובה, שאילו אדם בטובה אין נמחל לו עוון שבידו, וביסורין – נמחל לו.
ואדם יכול לקבל על עצמו יסורין לכפר ולהטיב לזרעו כמ"ש חז"ל (מדרש שוחר טוב, תהלים עב) (תהלים עב-א) משפטיך למלך תן – אלו היסורין, אמר דוד אני מקבל את היסורין, ברם לשלמה (שם) וצדקתך לבן מלך. ואמרו (שם-עג) אמר אסף (תהלים עג-ג) כי קנאתי בהוללים – לא הייתי יודע שהיסורין שהביא הקב"ה על ישראל לטוב להם. ואמרו (שם) כשם שהקרבנות מרצון, כך יסורין מרצון.
והנה אע"פ שבדרך כלל מהרבה סיבות אין לבקש יסורין, וכבר אמרו חז"ל (ברכות דף ה:) לא הן ולא שכרן, מ"מ אם הגיעו – בודאי יש לקבלם באהבה ולכוון שהכל לטובה, ולכפרת העוונות שאין לך טובה הימנה.
בברכת התורה וכטו"ס
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"
תרומות יתקבלו בברכה 050-4161022
תגובה אחת חביבה ביותר