חלומות | פרשת השבוע מקץ

חלומות.

פרשת השבוע מקץ עוסק ראש ישיבת ברסלב הרב שמעון יוסף הכהן שליט"א בנושא של חלומות, כי הפרשה מדברת על חלום פרעה ופיתרון החלום ע"י יוסף הצדיק .., וזו אלו שמקורבים ומודרכים ע"י הצדיקים שאין חוששים ומפחדים ומתבלבלים מחלומות ופיתרונם…

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע מקץ.

לכבוד… אחדשה"ט!

בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע מקץ,

עלון השבועי של ישיבת ברסלב להורדה והדפסה בקישור הבא >>פרשת השבוע מקץ, חנוכה, עלון שבועי ברסלב

וזהו (בראשית מא-א, וכו') "ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם.. וייקץ פרעה, והנה חלום. ויהי בבוקר ותפעם רוחו, וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה, ויספר להם את חלומו, ואין פותר אותו לפרעה".

הרי לפנינו אדם אומלל, מבולבל על כל הראש, מפוחד מלא חרדות, ולא יודע מה לעשות ומה לחשוב, ולבו דופק במהירות בדפיקות חזקות והוא קרוב להתקף לב

(וכמ"ש רש"י ותפעם רוחו-'ומטרפא רוחיה', דהיינו שרש"י העתיק את תרגום אונקלוס בביאור הפסוק, אלא שרש"י מסביר כוונתו, שרוחו מקשקשת בתוכו כפעמון.)

או לאירוע מוחי (שקורין סטרו"ק).

והוא אבוד עצות, וע"כ מבקש עזרה מכל המלומדים (ע' רס"ג) החרטומים והחכמים שבממלכתו – וללא הועיל (עד שלבסוף הגיע הישועה ע"י צדיק האמת).

והנה ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו, כי יהודי כשר שקיבל הדרכה מרב אמת על פי התורה הקדושה – בוטח בה' ורחוק מכל ההתנהגות המבולבלת והמשובשת הזאת,

והוא אפילו חולם דברים מפחידים של ממש מיד נרגע ע"י שמקיים אחת מעצות חכמינו זכרונם לברכה,

כגון הא שאמרו חז"ל (ברכות נה:) שמואל כי הוה חזא חלמא בישא אמר (זכריה י-ב) וחלומות שוא ידברו, וכי הוה חזא חלמא טבא – אמר (בלשון תמיה) וכי החלומות שוא ידברו,

והא כתיב (במדבר יב-ו) בחלום אדבר בו.

וכן הו"ד למעשה ע"י רבינו הקדוש (רבי נחמן מברסלב) ז"ל בספר המידות (ערך חלום, ח"א-אות א-ב) וז"ל לחלום רע תאמר בבוקר החלומות שוא ידברו, לחלום טוב תאמר בלשון תמיה: וכי חלומות שוא ידברו? והא כתיב "בחלום אדבר בו".

ועיי"ש עוד [ערך עצבות-אות ל] שהעצב על חלום רע מבטל את החלום שלא יתקיים (שזה ביאור למ"ש רב חסדא (שם.) חלמא בישא, עציבותיה מסתייה.).

ומאידך כתב רבינו (רבי נחמן מברסלב) ז"ל (שם ערך חלום ח"ב-אות א) מי שרוצה שיתקיימו חלומותיו, יכתוב אותם בפנקסו, ואת היום והשעה ואת המקום. (והוא ע"פ מ"ש חז"ל בבראשית רבא (פג-יב) ע"פ (בראשית לז-יא) ויקנאו בו אחיו, ואביו שמר את הדבר. אמר ר' לוי נטל קולמוס וכתב באיזה יום ובאיזה שעה ובאיזה מקום.

עצה נוספת הוא מה דאיתא בשו"ע (או"ח סי' קל, ומקורו מחז"ל (שם) וז"ל מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא-ניקום קמי כהני בשעה שעולים לדוכן, ונימא הכי: רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו' ויכוון דליסיים גם בהדי כהני, דעני צבורא 'אמן'.

ואי לא (כלומר שסיים לפני הכהנים) לימא הכי אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון שתשים עלינו שלום.

וכתב מו"ז מור"ם, ובמקום שאין עולים לדוכן יאומר כל זה בשעה שהש"צ אומר "שים שלום", עיי"ש.

עצה נוספת הוא מה דאיתא בשו"ע (או"ח סי' רכ ס"א, ומקומו גם מחז"ל (שם) וז"ל הרואה חלום ונפשו עגומה עליו – ייטיבנו באפי תלתא שאוהבים אותו, ויאומר בפניהם "חלום טוב ראיתי", ויאומרו לו הם "טוב הוא, וטוב יהיה, הרחמן יעשהו טוב" וכו' וכנדפס בסידורים.

והוסיף עוד בשו"ע (ס"ב. והוא ממס' שבת דף יא.) שיפה תענית לבטל חלום רע, ראש לנעורת, עיי"ש.

והדרך הנכונה שישים בטחונו בהשי"ת, ולא יכניס לעצמו פחדים ודאגות.

וכל מה שאדם יותר קרוב להשי"ת פוחד פחות ודואג פחות, והבוטח בה' חסד יסובבנו (תהלים לב-י'). הלא תראה שסימפטומי ותופעת פרעה – הם גם קיימים לא רק אצל הגויים, אלא גם אצל יהודים הרחוקים מדעת תורה ונתיבותיה, אשר דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום (משלי ג-יז).

ועל כן כל הקרוב לתורה ולצדיקי אמת יודע איך לחיות ולהכיל את בעיות ואתגרי העוה"ז,

והרחוקים מהתורה ומהצדיקים לא יודעים איך לחיות והם נעבא"ך, ומסכנים אמיתיים, רח"ל מהם ומִדַרכֵיהֶם.

ויהי חלקינו עם תורתינו הקדושה וצדיקיה.