שלום ומלחמה.

מעניין אתכם 'דעת והשקפת התורה' מתי לצאת למלחמה ואיך צריך להגיב לערבים ולשכנים שמציקים ? וכמה להתמסר לשלום , האם בכל מחיר ?

אזי במכתב של פרשת השבוע של ראש ישיבת ברסלב , הרה"ח ויזנפלד שליט"א ,

תמצאו כמה כללים לשלום ולמלחמה הן של עם ישראל הן הפרטית בין בני זוג הן בין שכנים ובכלל כהרגלו של הרב עיצה דעת והשקפת תורה לחיים טובים !

לקריאה הורדה והדפסה >> פרשת השבוע פנחס ברסלב, עלון שבועי פרשת השבוע פנחס.

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע פנחס.

לכבוד..אחדשה"ט! בעזרת השי"ת  אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע,

וזהו (במדבר כה-יא,יב) "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי.. לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום".

כתוב (קהלת ג-ח) עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה ועת שלום.

ובמה שנוגע לסיפא דקרא דהיינו עת מלחמה ועת שלום, יש הבדל עצום ביניהם, כי שלום צריכים לבקש ולהתאמץ עבורו בכל זמן וכל הזמן, ואילו למלחמה לא יוצאים כי אם כשלא נותר שום ברירה ואפשרות אחרת. וצריכים לדחותה ולהתחמק ממנה בכל הכוחות. ובכלל המלחמה גם כן המחלוקת והמריבות,

וצריכים לעשות הכל שלא תפרוץ המלחמה והמחלוקת והמריבה, ואפילו כשפרצה צריכים לעשות הכל לשכך ולהרגיע ולמעט ולסיימה, ואפילו במחיר כואב, כי המלחמה בודאי תביא כאב יותר גדול,

שזה מרומז גם כן במה שכתוב "הנני נותן לו את בריתי שלום", עם וא"ו קטועה בספר תורה, ללמדך ששלום קטוע וצולע ושבור ועם חסרונות, אעפ"כ שלום הוא, ועדיף על הרוב, ורובא דרובא, מאשר מלחמה.

שלום בית

הלא תראה ששלום בית צולע קצת, אע"פ שאינו רצוי, וזה לא מה שצריך להיות וצריכים לראות ולהשתדל מאד שיהי' שלום בית גמור ומושלם, ואעפ"כ עדיף אלף מונים על מלחמה בבית ועל מריבות בלתי פוסקות. שבמצב כזה אין לאף אחד מנוחה ושלוות הנפש, ואין להם חיים כפשוטו, ודבר זה גורם אין סוף צער ועגמת נפש (וגם לקרובים שיודעים מכך), וגם הורס את הצאצאים בהרבה בחינות.

והרבה פעמים המלחמות לא מסתיימות עם הגט, וגם לא התוצאות השליליות במה שנוגע לילדים, אלא אדרבא המצב מחמיר עוד ועוד אחר כך, אלא שאם אין ברירה – הרי אין ברירה, ומה לעשות.

שלום עם שכנים

וכן עם שכנים ועם מתפללי הבית הכנסת, או לומדי הבית המדרש או להבדיל במקום העבודה, צריכים לעשות הכל שיהא מצב של שלום (ועם יהודים כשרים גם מצב של אהבה ואחוה), ועכ"פ מצב של אי לוחמה, כי מצבי מלחמה הם תמיד גרועים הרבה יותר, ומשאירים צלקות ולפעמים פצעים פתוחים להרבה זמן עם הרבה השלכות לא בריאות.

והמחיר של המלחמה הוא תמיד מחיר כבד. (וכל זה אפילו במנצח במלחמה, וכל שכן במפסיד בה).

שלום בין ישראל לעמים

וכן בין ישראל לעמים, בודאי שמצד עם ישראל, יש לנו לעשות הכל שיהיה מצב של שלום (ולא של אהבה וקירבה אל הגויים, שממיטה אסונות רוחניים שהם גרועים מהאסונות הגשמיים ! התבוללות וירידה רוחנית וכיוצא) ויחסים קורקטים, ואפילו אם לא נוכל להגיע לכך, כמו בזמנינו עד שיבא משיח, שללא כל ספק, אין מצב שבו נוכל לחיות בשלום עם כל הערבים, כי אפילו כשזה יסכים (וזה ג"כ רחוק ולא פשוט) השני יתעורר להתסיס ולדרבן ללחום ומבחינתו גם להשמיד ח"ו,

מכל מקום יש לעשות ככל שניתן שלא יהי' מצב של מלחמה, הגובה תמיד מחיר יקר מאד בגוף בנפש ובממון, ואין מנוחה ואין שלווה, ויש פחד ודאגה תמידית.

הכלל שגדול השלום כמו שהרבו חז"ל לשבחו בהרבה מקומות, וכנודע מהמציאות ואפי' שלום קטוע וצולע ברכה גדולה בו,

וזה בחי' הנאמר בפרשת השבוע פנחס "הנני נותן לו את בריתי שלום". וא"ו קטועה, אבל מתנה גדולה הוא.

וכך מסתיימת מסכת עוקצים וסדר טהרות , וכל הש"ס (עוקצין פ"ג מי"ב) אמר ר' שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום

שנאמר (תהלים כט) ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב מאיר

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

יש לך מעשרות לתת ?

תשקיע במקום שמשקיע !

עמותת "ברסלב מאיר" הפצת יהדות וקירוב רחוקים.

תרומות יתקבלו בברכה 050-4161022

www.breslevmeir.com/donate

ניתן להקדיש לעילוי נשמה ו/או לברכה ותפילה