והנני מכיר אחד מאנ"ש (מחסידי ברסלב – נגלה לכס סוד זה הרב בעצמו !) שלפני יותר משלושים וכמה שנים, כשדיבר ועשה התעוררות בין אנ"ש בבני ברק (ששם טרם היתה מודעות כלל לקירוב רחוקים בשום צורה ומי דיבר על מפעלים וישיבות לבעלי תשובה, ואז אחרי מלחמת ששת הימים, אש הכוחי ועוצם ידי במדינה השתוללה בחוזק וברוחות עזות ואיימה לשרוף ולכלות הכל)…

פרשת השבוע וילך.

בס"ד

לכבוד… אחדשה"ט!

כתוב בפרשת השבוע וילך (דברים לא, א,ב) "וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל ויאמר: בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא". לכאורה אחרי שמשה רבינו היה המנהיג ללא עוררים של כל ישראל, והוא בסוף זיקנותו לפני פטירתו ממש, למה לא ציוה או ביקש שיבואו אליו לשמוע מה שיש לו לאמר, ומה "וילך" אליהם?

אלא שכל צדיק אמת, אין אצלו  עניני וחשבונות של 'כבוד' ו'טירחא' חשבון, כל זמן שנוגע לעשיית רצון ה', ובמה שנוגע לטובת ותיקון כלל ישראל.

ומשה רבינו עשה חשבון שאם יצוה ויבקש שיבואו אליו, הרבה [מאד] לא יבואו, מכל מיני סיבות ותירוצים [ושערי תירוצים לא ננעלו, כנודע], זה בדיוק בגלל כך, וזה בגלל סיבה אחרת, ע"כ מרוב אהבתו לא ראה שום פגם וטירחא ופחיתות כבוד, לבוא אישית למסור צוואתו לדורות, דבר ה' בהליכה בדרכי התורה לדורות.

וידוע מהחפץ חיים ז"ל שלא הסיח דעתו כל ימיו מיהודי אמריקה (ארצות הברית) ומשאר ארצות ההגירה (דרום אפריקה, קנדה וכו') והוא הצטער מאד שאין כוחותיו מאפשרים לו לנסוע לשם (כדי לעוררם ולחזקם ביהדותם לשמור תורה ומצוות, שהתרופפו מאד מכל מיני סיבות במקומות הללו)

ועכ"פ פנה אליהם בכרוזים ומכתבים לעודדם בשמירת שבת ובקיום התורה והמצוות. ופעם בשנת תרנ"ב שוחח על כך עם בנו ר' לייב על המצב הירוד בארצות ההגירה מרוסיה ופולין (בגלל הגזרות והפרעות והפוגרומים שהתחוללו), ואמר שאסור לעמוד מנגד בחיבוק ידיים, ותוך כדי דיבור בא לידי החלטה שאם אין בכוחו להגר לאמריקה! ולכנס אסיפות גדולות שם לחיזוק היהדות ישלח לכל הפחות סדר לעודדם ולחזקם ולשם כך חיבר הספר "נדחי ישראל".

והנני מכיר אחד מאנ"ש (מחסידי ברסלב – נגלה לכס סוד זה הרב בעצמו !) שלפני יותר משלושים וכמה שנים, כשדיבר ועשה התעוררות בין אנ"ש בבני ברק (ששם טרם היתה מודעות כלל לנושא קירוב רחוקים בשום צורה ומי דיבר על מפעלים וישיבות לבעלי תשובה, ואז אחרי מלחמת ששת הימים ,אש הכוחי ועוצם ידי במדינה השתוללה בחוזק וברוחות עזות ואיימה לשרוף ולכלות הכל). ואמר שצריכים להפיץ אור התורה ולקרב רחוקים ובפרט על דרך רבינו נחמן מברסלב ז"ל (שאז היו בעלי תשובה בברסלב כמספר האצבעות שביד אחת) ולהפיץ ספרי רבינו נחמן מברסלב ז"ל, ולקום וללכת לישובים מושבים וקיבוצים ולארח בביתנו רחוקים.

וכל הנ"ל התחיל לרקום עור וגידים ועם הרבה מאד התנגדות, ולעג שאמרו, בין הליטאים, בין אנ"ש וכו' "וכי אתה הולך לדאוג להתבוללות וכו', וכי אתה הולך להציל את הדור?!"

ואח"כ הנ"ל הקים הישיבה הראשונה לבעלי תשובה השייכת לברסלב, והראשונה בכלל בבני ברק (מעבר לבית ששם התאספו לא יותר ממנין בע"ת אמריקאים בלבד). ובעקבותיה נפתחו עוד ועוד ישיבות בברסלב, ובעולם הליטאי, והנושא של קירוב רחוקים תפס תאוצה עצומה כמו שאנחנו רואים כיום הזה, אשרי לו.(להשמיט קטע)}

וזה הכלל בדבר שנוגע באמת לרצון ה' ולקרב בניו של מקום לה' ולתורתו – אין שום חשבונות, ועושים הכל למען ה'. [אם כי כמובן לא עם הארץ חסיד, ואי אפשר לתדלק אחרים בטנק תידלוק ריק, ואי אפשר למלאות חשמל אצל אחרים, כשהבטריות שלך ריקים, ואין משקה בלי דולה, וצ"ל דולה ומשקה, ולא בכל מקום ולא כל אחד, צריך ומותר לו לעסוק בכל אופני הקירוב, אבל הכר לפעולה הוא רחב מאד, ויש מקום וחוב לכל אחד.

 בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תרומות יתקבלו בברכה – להתברך בשנה טובה ומתוקה בלי זבובים מעצבנים ודבורים שעוקצות !

050-4161022