לנסוע או לא לנסוע – זאת השאלה!

פרשת מסעי – הנה החופש מגיע לנסוע או לא לנסוע , זאת השאלה ? כי מסעות בני ישראל הם דברי עליונים וחשובים אבל יהודי כשר לא צריך למהר לצאת להרפתקאות ! קצת יישוב הדעת לפני שיוצאים לנסיעה… מאת ראש ישיבת ברסלב מאיר ירושלים.

לנסוע או לא לנסוע – זאת השאלה!

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת מסעי.
לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.

וזהו (במדבר לג-א) "אלה מסעי בני ישראל".
[חכמינו אמרו: כל מקום שנאמר "אלה" פסל את הראשונים (ב"ר יב, ב וכו')
ומה פסל כאן? אלא בא הכתוב ללמדנו, שדוקא] אלו 'מסעות' של ישראל [נקראים מסעות],
אבל מסעות של הכנענים – אינם מסעות, לפי שהיו [ישראל] נוסעים על פי ה', והענן על ראשיהם. (מדרש לקח טוב הו"ד באלה).

הנה כמו בדיבור, לא כל דיבור נקרא דיבור, כי דיבור שאינו נשמע ונתקבל – אינו נקרא דיבור,
בבחינת (תהלים יט) אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם (ועל פי רוב עדיף לשתוק מלהשמיע כזה דיבור),
ועיקר מה שנתקבל הדיבור – הוא מחמת הטוב שיש בו, כי 'טוב' הכל חפצים בו,
ועל כן כשיש טוב בדיבור – אזי הדיבור נשמע ונתקבל, אבל כשאין טוב בדיבור – אינו נתקבל (כמבואר כ"ז בלקוטי מוהר"ן קמא – סי' רט,א).

כמו כן לא כל נסיעה נקראת נסיעה,
כי נסיעה שהיא לרצון לפני ה' ועל פי רצונו היא נסיעה, ורק נסיעה ראויה,
אבל נסיעה שהיא שלא לרצון לפני ה' – עדיף להמנע מלנסוע.

ספק גימטריה עמלק

והנה כל הזמן ישנם לפנינו 'ספק נסיעות', דהיינו כל הזמן (ובפרט בדור הזה)
ישנם אפשרויות המלצות ורעיונות של נסיעות לכל מיני מקומות ואירועים,
והאדם מסתפק האם לנסוע, או לא.
והנה כל נסיעה הלוך וחזור כרוכה ב(ביזבוז) הרבה זמן יקר,
ולמי שמבין כרוכה בהרבה ביטול תורה, שעליו אמרו חז"ל (משנה פ"א דפאה) כשם שתלמוד תורה כנגד כולם (ירושלמי פאה פ"א) כך ביטול תורה כנגד כולם, שאין כמוה הן לשכר והן לעונש ח"ו.

וכן כרוכה עם הוצאות כספיות, והכנות ורושם בגוף ובנפש לפניה ולאחריה, והיא מתישה כוחות וכו', והרבה פעמים יצאה שכרה בהפסדה.
והדבר הווה בנסיעות ממדינה למדינה ומעיר לעיר, ובאותה העיר עצמה בגלל הפקקים והרמזורים לפעמים עורכת נסיעה לא ארוכה הרבה מאד זמן,

ומעבר לביזבוז הזמן יש הרבה ספיקות באשר לתועלת של הנסיעה (תועלת גשמית, ורוחנית ובמונחי נצח וכו').
כגון נסיעות לטיולים, ולקברי צדיקים, ולשמחות (ברית מילה, פדיון הבן, בר מצוה, אירוסין, חתונה, שבע ברכות, ביקור חולים, לויית המת, ניחום אבלים, ביקור קרובים וכו'). עסקים, סידורי ענינים, קניות, ובכל אחת מהן ישנם הרבה פרטים ושיקולים.

ובהרבה מקרים לא היתה הצדקה לנסיעה, ובהרבה מיקרים ונהפוך הוא – הנזק היה גדול והיה עדיף לא לנסוע כלל.
וכל נסיעה כרוכה עם הרבה מאד שיקולים נוספים ופרטים הנוגעים להרבה ענינים, וע"כ בכל נסיעה יש כמה ספקות.

הכלל

והכלל שאם זה רצון ה' – יש לנסוע, ואם אין כאן רצון ה'– אין לנסוע.
ובספיקות – צריכים תפילה ויישוב הדעת, ויעוץ לפי הצורך.

וזה בחי' מה דאיתא בלקוטי מוהר"ן (תנינא, סי' נד) וז"ל הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו,
ואפי' כל הדברים, הכל ביד האיש הישראלי להתנהג הכל כרצונו בבחירתו.
כי ביד ישראל יש בחירה על כל דבר שבעולם, כי אצל אחרים (פי' עכו"ם) יש דברים שהם מוכרחים בהם.
אבל אצל איש הישראלי כל דבר ודבר שהוא עושה, כגון לנסוע לאיזה מקום וכיוצא – יש בו עבודה, וע"כ יש לו בחירה על הכל. ע"כ.

נסיונות בדרך

גם בכל נסיעה יש נסיונות של שמירת העיניים (ובמיוחד בנסיעות לחו"ל בטרמינל וכו') ועניני כשרות המאכלים והשתיה, ועניני דרך ארץ וחילול ה' החמורה שבחמורות. ובמיוחד בחילול ה' דרבים ברבים, ובמיוחד לעיני חילונים וגוים, ובמיוחד בארצותיהם.
וכן הילדים (הבנים והבנות) צריכים השגחה שיתנהגו בדרך ארץ, אפילו בנסיעות למוסדות הלימודים בהלוך ובחזור.

וה' ישמור צאתינו ובואנו מעתה ועד עולם.

בברכת התורה וכל טוב סלה
ראש ישיבת ברסלב מאיר
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד