אהבת ישראל – לפרגן בעין טובה – שנראה כל אחד מעלת חברנו | פרשת בלק

דרכי השם יתברך לאהוב כל אחד מישראל ולהסתכל עליו בעין טובה כך גם אנחנו צריכים להתאמץ לפרגן ולהתבונן בעין טובה על חברנו – ואדרבה לראות כל אחד את מעלת חברנו ולא חסרונם – כנסו להתחזק באהבת ישראל.

עין טובה לפרגן ולחפש כל אחד מעלת חברנו

(במדבר כג-כא) "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל".

איתא בדברי רבינו הקדוש מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן יז) שדרך השם יתברך להביט על הטובות שעושים היהודים, ואף שנמצא בהם גם כן מה שאינו טוב – אינו מסתכל על זה, כמ"ש (במדבר כג-כא) לא הביט און ביעקב.

מכל שכן שהאדם אסור לו להביט על חבירו לרעה, למצוא בו דוקא מה שאינו טוב, ולחפש למצוא פגמים בעבודת חבירו, רק אדרבא מחוייב להביט רק על הטוב.

ולזה טובה גדולה שיש טבע והשגחה, כי כשהאדם עושה טוב – אזי מנהיג אותו בהשגחה,

וכשהוא אינו טוב, ואם היה מנהיג אותו בהשגחה לא היה יכול להגיע לו שום טובה, אזי מניח אותו על הטבע, ויכול להיות שיהיה לו טובות, על פי הטבע.

ואם לא היה רק השגחה, היה אפשר שתתבטל ההשגחה לגמרי, כי כשהיה רואה יתברך שאין האדם מתנהג כראוי, היה כועס והיה מסיר ההשגחה לגמרי, אבל עכשיו מניחו על פי הטבע, וכשהוא חוזר למוטב – משגיח עליו, כנ"ל.

ובאמת אין אנו יכולים להבין מהו טבע והשגחה, כי באמת גם הטבע היא השגחתו יתברך, וזה אי אפשר לאדם להבין שני דברים [כסותרים] כאחד, דהיינו הטבע, שבאמת היא השגחתו יתברך.

[אמר המעתיק, וזה לשון ספר החינוך, מצוה תקלח, להסיר המכשולים והנגפים מכל משכנותינו, ועל זה נאמר (דברים כב, ח) ועשית מעקה לגגך.

משורשי המצוה (וכ"כ הראה בס' פקודת הלויים למסכת ברכות (ע' צד) בשם רבינו אחא ז"ל, והובא באורחות חיים חב' סי' לג בשם הר"ר אהרן בשם ר' פינחס הלוי ז"ל):

לפי שעם היות השי"ת משגיח בפרטי בני אדם, ויודע כל מעשיהם, וכל אשר יקרה להם טוב או רע בגזירתו, ובמצותו לפי זכותן או חיובן, וכעניין שאמרו ז"ל (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, אעפ"כ צריך האדם לשמור עצמו מן המקרים הנהוגים בעולם,

כי ה' ברא עולמו ובנאו על יסודות עמודי הטבע, וגזר שיהיה האש שורפת, והמים מכבים הלהבה,

וכמו כן יחייב הטבע שאם תפיל אבן גדולה על ראש איש שתרצץ את מוחו, או אם יפול האדם מראש הגג הגבוה לארץ, שימות.

והוא ברוך הוא חנן האדם ויפח באפיו נשמת חיים בעלת דעת לשמור הגוף מכל פגע, [עיי"ש דברים הנעימים].

וזה בחינת גודל מעלת הפירגון והעין טובה, וכמ"ש בתפילת הר"ר אלימלך מליזנסק זצ"ל שאומרים לפני התפילה, וז"ל:

תפילת "אדרבא" מהנועם אלימלך

והצילנו מקנאת איש מרעהו ולא יעלה קנאת אדם על לבנו, ולא קנאתנו על אחרים,
אדרבא תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חבירנו ולא חסרונם,
ושנדבר כל אחד עם חבירו בדרך הרצוי והישר לפניך,
ואל יעלה שום שנאה מאחד על חבירו, חלילה. ע"כ.

לנוסח המלא כנסו בקישור הבא – אדרבה

וכבר אמרו חז"ל (אבות פ"ב מי"ג) צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר עין טובה.

ואמרו חז"ל (נדרים לח.ע"ר פסיקתו דרב כהנא, לב.) משה רבינו נהג טובת עין בישראל, ועליו הכתוב אמר (משלי כב-ט) טוב עין הוא יבורך, ואמרו (סוטה לח:) אין נותנים כוס של ברכה לברך, אלא לטוב עין.

ואיתא בדברי רבינו הקדוש (שיחות הר"ן סי' צא) סגולה להתמדה, שיזכה להיות מתמיד בלימודו, הוא להזהר לבלי לדבר על שום איש ישראלי, כמו כשהכלה היא יפה – אזי האהבה בשלימות וכו', וכל אחד מישראל יש לו אות התורה, כי שישים ריבוא אותיות התורה כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל, וכשיש חסרון באחד מישראל, נמצא שיש חסרון בתורה ששם שורש נשמות ישראל, ועל כן א"א לאהוב את התורה בשלימות.

וכמ"ש חז"ל (תנחומא-ח) א"ר יהודה בר' סימון, משל לאחד שהיה עושה עטרה למלך, עבר אחד ראה אותה, אמר לו כל מה שאתה יכול לקשט בה אבנים טובות ומרגליות, קשט ותקן בה, שהיא עתידה להנתן בראשו של מלך, כך אמר הקב"ה למשה, כל מה שאתה יכול לשבח את ישראל לפני ולפארן – עשה, שבהם אני מתפאר שנאמר (ישעיה מט) ויאמר לי עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר