חינוך ילדים ב'

חינוך ילדים – האזינו

"האזינו השמים ואדברה" (דברים לב, א), אפשר לפרש דהכי קאמר: רק אחרי שתאזינו ותקשיבו, דהיינו שיהי' לכם רצון ומוכנות לשמוע – אזי אדבר אליכם. כי חבל על הזמן של מי שמדבר למי שאינו רוצה לשמוע אותו. הלא תראה מעשים שבכל יום ויום שהורים מדברים ומדברים וחושבים שמחנכים את בניהם ובנותיהם, וכך נוהגים במשך שנים רבות, ולבסוף…

כמה עצוב להיווכח שבכלל לא שמעו, לא האזינו, ולא הקשיבו כלל, כי לא רצו בכך, אלא כל רצונם היה שיגמור לדבר [ולנדנד את נידנודו].

ועל כן צריך האדם שרוצה לחנך ולהסביר לבניו דבר מה, להיות בטוח שמקשיבים לו, ורוצים ומוכנים להקשיב לו, וצריך לדאוג לכך לפני שמתחיל לדבר.

ודבר זה נוהג בכל הגילאים, מהקטני קטנים עד הנוער המתבגר, ושנות ה"עשרה" המוקדמות והמאוחרות, ועוד יותר מגיל הנ"ל.

ולִבְנות דבר זה לוקח עידן ועידונים, ומצריך קשר נפשי, ולא מספיק שפועלים בגערה הקשבה בכֹח (הזרוע וכיוצא). ועל זה נאמר (משלי כז, יח) נוצר תאנה יֹאכל פריה. והחכם עיניו בראשו (קהלת ב, יד) לבנות אהבה בינו לבין בניו ובנותיו, באופן שתמיד ישמחו להקשיב, ביודעים שהוא מבינם ורוצה בטובתם, ושהוא מבין יותר מהם, וגם רואה את הנולד יותר מהם, וגם יש לו חכמת חיים וניסיון חיים יותר מהם.

וכיוצא בזה שכיח בין איש לאישתו, אחרי שההתלהבות הראשונה פגה, והשנים חולפים, והאפרוריות משתלטת, קורה ושכיח שבעל לא מקשיב לאשתו [וכן להיפך], וממש אין תקשורת, ויום אחד העניין מתפוצץ ובגדול, והופך הדבר למשבר גדול מאד, שמשמעו שבעצם אין שותף לחיים, ואין התחשבות, ואין אימון, וכאילו לא איכפת לו ממה שחיוני וחשוב לבן / בת הזוג.

ובעל טוב ולא טיפש, בודאי יקשיב לאשתו שאצלה לספר חוויותיה הם צורך נפשי גדול מאד, וכן אישה חכמה תקשיב לבעלה, כשרוצה לספר על מה שעבר עליו במשך היום, או בכלל בכל הזדמנות ובכל נושא.

וק"ו בדברים משותפים, ובן בנו של ק"ו בדברים שלאחד השותפים מפריע מהתנהגות הבן / בת זוג, שחשוב מאד להקשיב [ולעשות חשבון הנפש, ולבדוק שמא השני באמת צודק, ויש לתקן המעוות] ולא לזלזל ולמאוס בתלונות.

ומכיוון שהשי"ת מתנהג ומשלם לאדם מידה כנגד מידה, אם יקשיב – יקשיבו לו במרום [ולהיפך – .. להיפך חס ושלום].

וזה בחי' מה דאיתא בזוה"ק (זוהר תצוה קפ"ו) זכאה מאן דמלל על אודנא דשמע. וכן יש להתרגל לשמוע ולהקשיב לכל אדם [אם כי לפעמים יש צורך לקצר, במיוחד אצל אנשים שדרכם כסל למו לטחון מים, ולחזור שוב ושוב על אותם דברים, ובפרט כשהדבר קבע, ובפרט שיש בדבר משום ביטול תורה החמור.   ויהי רצון ששמוע נשמע תמיד בקול ה' אלוקינו.

בברכת התורה ברסלב מאיר