פרשת השבוע לך לך – כללים בקירוב רחוקים

לכבוד…

פרשת השבוע לך לך, וזהו (בראשית יב-ה) "ויקח אברהם.. ואת הנפש אשר עשו בחרן".

איזה נפשות עשו? פרש"י (והוא מחז"ל בב"ר לט-יד) שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאילו עשאום.

פרשת השבוע לך לך – כללים בקירוב רחוקים

והנה אם בכל דור ודור יש ענין לקרב אנשים להשי"ת ולהכניסם תחת כנפי השכינה,

קל וחומר בדורנו אנו אשר תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות (איכה ד-א), ונתרבו בניו של מקום שנתרחקו מאביהם שבשמים, ורבים מהם הם תינוקות שנשבו (ראה שבת סח:), וכמה בחינות יש בהם, והצד השוה שבהם שהם רחמנות,

ויש לרחם עליהם ולעזור להם לחזור הביתה ולהתקרב להשי"ת ולתורתו הקדושה. לבלתי ידח ממנו נדח (ש"ב יד-יד), כדי שגם הם יזכו לחיי עד. ולא ילכו לטמיון הם ודורותיהם, ודורות דורותיהם, כשם שהלכו לטמיון אצל הרבה מהם אבותיהם ואבות אבותיהם.

והנה בדור הזה, כל מי שהיכולת בידו – צריך וחייב לעסוק בקירוב רחוקים, הן איש הן אשה, ובתנאי כפול שלא יסכן במאומה עולמו הרוחני. לא שלו ולא של בניו ובנותיו, כי לא כל אדם אפשר להכניס הביתה, ובפרט לשבת שלימה או לחג, ובפרטי פרטיות כשהדבר בקביעות, וכמה סיבות יש לדבר, ואין כאן המקום להאריך.

ועכ"פ מי שהיכולת בידו לקרב צריך לקרב הן גברים הן נשים, גברים את הגברים, ונשים את הנשים כדפרש"י, ולא להיפך מטעמי צניעות וקדושה, והדבר פשוט.

והנה האפשרויות הם רבות ומגוונות, וכל אחד יכול למצוא זמן ודרך איך לקרב, כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי, ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי (אסתר ח-ו). כשנקרעים אברים אברים מעם ישראל. ע"י התבוללות וע"י ריחוק ושנאה ליהדות וליהודים, ועוד יותר לתורה הקדושה.

וממש שריפה ודליקה עצומה מתרחשת לעינינו, ויש לעשות הכל להציל מה שניתן להציל. והרי ביהודים עסקינן והרי בדיני נפשות עסקינן, ולא עבור חיי הבלי העוה"ז אלא עבור נצחיותם.

והנה העיקר שנדרש כדי לקרב הוא הרבה אהבת ישראל, ורצון טוב, וגם קצת שכל ואכמ"ל, וככל שיכנס לנושא ישתפשף ויבין דבר מתוך דבר איך לקרב. ומה לומר, ומתי לשתוק. ואכן הכל לפי העניין. אבל מי שרוצה באמת – הקב"ה מוסר לו מלאך של אמת. וזוכה לסייעתא דשמיא.

והנה אמרו חז"ל (סנהדרין לז.) כל המאבד נפש אחת מישראל – מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם ומלואו, וכל המקיים נפש אחת מישראל – מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם ומלואו. וזה נאמר על הגוף, קל וחומר על הנשמה.

אשרי מי שמקרב נפש אחת מישראל להשי"ת ולתורתו הקדושה, שעי"ז מעלה עליו הכתוב כאילו קרבו הוא וכל דורותיו ודורי דורותיו. אשרי לו.

(ולאידך גיסא מכאן הזהרה חמורה, למי שח"ו גורם לנשמת ישראל להתרחק מה' ותורתו – כמה חמור הדבר. שדמו ודם זרעותיו זועקים מרה על כך, אוי לו, ויש להזהר מאד, לא להיות גרמא בנזקים).

וכל אדם צריך ללמוד ממידותיו של הקב"ה, וכמ"ש חז"ל (מדרש שמואל כח) להודיע שבחו של מי שאמר והיה העולם שהוא מקרב את הרחוקים, ושמח לרחוקים כבקרובים, ומקדים שלום לרחוק יותר מן הקרוב, וכמ"ש (ישעיהו נז-יט) שלום שלום לרחוק, ואח"כ לקרוב.

והמתקרב צריך לדעת שכל המקרב עצמו, מן השמים מקרבים אותו (כדאיתא בספרי בהעלותך עח), וכדאיתא בזוה"ק (שמות עט.) מאן דבעי לאתקרבא – מקרבין ליה.

עוד כמה מאמרים על: קירוב רחוקים ובעלי תשובה, איך להצליח עם – קירוב רחוקים.

אהבת ישראל – זוהי אהבת ה' ! תפילה על אהבת ישראל.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב מאיר

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד