אלף שנים

כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול, כי יעבור (תהלים צ, ד)

פירוש שכבר עבר.

ואשמורה בלילה – וכחלום לילה או כאחת המשמרות של הלילה,

דהיינו: מה שווה האדם, הרי כולו בעל דמיונות שחושב שיש לו הרבה זמן לחיות..,

ודרך העולם לברך אחד את השני ´עד מאה ועשרים´ דבר שכמעט ואינו מציאותי,

ואעפ"כ כ"א מייחל לעצמו וחושק בליבו שתתקיים בו ברכה זו..,

אף על פי שאמרו חכמינו ז"ל שבן מאה שנה — כעובר ובטל מן העולם (אבות פ"ה מכ"א) ורואים את זה בחוש שנהיה יותר קפדן וכמו ילד קטן מקפיד על כל דבר ומלא ייסורים ומחלות ויש שמגיעים להיות תלויים באחרים וגם למצבי בושת ושיפלות שנזקקים ל"ע טיטולים וכד'..,

ואפי´ אם באמת בפועל יחיה אדם אלף שנה, הרי הכל חולף ועובר מהר כיום אחד, כי ימינו כצל עובר (תהלים קמד, ד).

ואם נקשר את הפסוק עם הקודם, הוה כאומר: שע"י היסורים האדם מתעורר לחשוב על תכליתו, ולהבין שהאדם שווה – כלום, וזמן חייו אפי´ ירבה ויאריך ימים — הכל חולף מהר כלא הי´,

ואם כן בהכרח לחשוב על התכלית ברצינות, מהו התכלית מכל חיי הבלי עוה"ז..?

הלא עשיית רצון ה´, תורה ומצוות ומעשים טובים [לזכות לחיי עולם הבא, ולעשות נחת רוח לבורא עולם ולזכות לקרבתו].

דהיינו מכיון שכל זמן ארוך ככל שיהי´ חולף מהר — ואזי כאילו אינו, א"כ אין טעם לברוח לדמיונות ופיתויי עוה"ז, ואין טעם להתגאות בעולם לא לו !

המשך הפסוק "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי", ר"ת כסדר ממש, "כי אש בך — אך", היינו האש של תאות והבלי עוה"ז שבך — אך, זה רק למעט ולגרוע ממך.

(מתוך הספר שלא ראש ישיבת ברסלב "שי למורא" פירוש על תיקון הכללי)