פרשת השבוע ואתחנן

והנה דבר זה נוהג בכל יהודי בכל דור ודור, שצריך האדם לחנך את בניו ובנותיו בדרך התורה, שירצו להיות עבדי ה' עוסקים בתורה ובמצוות, אוהבי ה' תורה ודרכיה, באופן שגם הם יחנכו את בניהם ובנותיהם, להמשיך את שרשרת הדורות דקדושה. וצריך כל אדם בכל עת ובפרט סמוך להסתלקותו לשים כל מעיינותיו בנושא הזה שהוא היקר שביקרים והחשוב שבחשובים….

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א.

יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע ואתחנן

לכבוד…אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו לפרשת השבוע.

וזהו (דברים ג-כג/כח) "ואתחנן אל ה'… וצו את יהושע וחזקיהו ואמצהו".

הנה (קהלת א-ד) דור הולך ודור בא, וימינו כצל עובר (תהלים קמד-ד, דבה"י א, כט-כו) ולא כצלו של דקל (ב"ר ריש ויחי, תנחומא שם, קה"ר א-ג), אלא כעוף הפורח. ויום המות (מתחיל ממש) מיום הולדו (קהלת ז-א) וסוף אדם למות… והכל למיתה הם עומדים (ברכות יז.) ואף אחד לא נשאר בסופו של דבר לעולמי עד בעולם הזה, וכולנו סופינו למות. וכדאמרי אינשי מען לייבט נישט אייביג (לא חיים לנצח),

ואפילו משיח צדקינו יצטרך להסתלק מהאי עלמא (חיי מוהר"ן סי' ערה). וזה פשוט וברור גם מהמציאות החזקה שאין להתווכח עמה.

והצדיקים חיים על פי הידיעה הזו, וע"כ כל התנהגותם היא שונה מסתם אנשים שמתעלמים מהמציאות, ומתנהגים כל ימיהם כאילו לא יגיעו אף פעם ליום המות והקבר, וכאילו נושא זה לא נוגע להם כלל, ועל כן לא שומרים על הזמן היקר מכל כמו שצריך, ושורפים זמנם וחייהם בהבלי העוה"ז, ולא מתקנים מידותיהם ומעשיהם ותאותיהם והשקפותיהם כדבעי וכו' וכו'.

וכמ"ש חז"ל (ברכות דף יח.) החיים יודעים שימותו (קהלת ט-ה) – אלו צדיקים, שבמיתתן נקראים חיים, והמתים אינם יודעים מאומה – אלו רשעים שבחייהם קרויים מתים. ופירש רש"י כי הצדיקים יודעים שימותו. כלומר נותנים אל לבבם יום המיתה, ומושכים ידיהם מן העבירה. ורשעים אינם יודעים מאומה. שעושים עצמם כאינם יודעים וחוטאים. ע"כ.

והנה עכ"פ משה רבינו נצטוה סמוך להסתלקותו לצוות את יהושע תלמידו חביבו ולחזקו ולאמצו, על הנסיונות העתידים לבא אליו [וכפרש"י על "וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו"], כדי שיתחזק בכל המצבים ובכל הנסיונות לעשות רצון ה'.

וזוהי מעלת ודרך הצדיקים וכמ"ש (בראשית יח-יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. ופרש"י ולמה ידעתיו? למען אשר יצוה, לפי שהוא מצוה את בניו עלי לשמור דרכי.

והנה דבר זה נוהג בכל יהודי בכל דור ודור, שצריך האדם לחנך את בניו ובנותיו בדרך התורה, שירצו להיות עבדי ה' עוסקים בתורה ובמצוות, אוהבי ה' תורה ודרכיה, באופן שגם הם יחנכו את בניהם ובנותיהם, להמשיך את שרשרת הדורות דקדושה.

וצריך כל אדם בכל עת ובפרט סמוך להסתלקותו לשים כל מעיינותיו בנושא הזה שהוא היקר שביקרים והחשוב שבחשובים. כי בכל עת צריך לחזק בכל דרכי ההתחזקות את בניו ותלמידיו וכל התלויים בו,ולצוותם על דרכי ה' והשקפות נכונות בתורתו ועבודת ה', ובפרט בדורינו אנו שהבלבול גדול מאד, והדברנים והמבלבלים רבים מאד, וכל אחד מוכר השקרים שלו בעטיפות של אמת, הן הגויים, הן אחינו הטועים החילונים והדתיים למחצה למיניהם, הן וכו'. ואשרי השומע לחיזוקים של משה רבינו, של הצדיק האמת ואשרי המחזק ומדריך התלויים בו בדרכי ה' ומשה עבדו.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד