פרשת השבוע פנחס

פרשת השבוע פנחס… ומכאן יש לנו להתעורר מאד ולהפנים שכל מעשה ומעשה שלנו איננו ענין של מה בכך, כאילו עושה בכמה דקות (שניות) מעשה, והענין חולף, והיה כלא היה, אלא הוא ענין של נצח נצחים עם השלכות לעולמי עד, אם לטוב ואם להיפך ח"ו, הלא תראה…

בס"ד

ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע פרשת פינחס

לכבוד…אחדשה"ט!

בעזהי"ת אכתוב לך משהו השייך לפרשת השבוע פרשת פנחס.

להורדת העלון השבועי על פרשת השבוע – בקבצי PDF להדפסה, לחץ כאן >> פרשת השבוע פנחס

וזהו (במדבר כה, יא) וכו' "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן… והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם… ויכפר על בני ישראל".

אם אמנם העולם הזה מצד עצמו הוא עובר וחולף מהר, מהר מאד, וכמ"ש (תהלים קמד, ד ועוד) ימינו כצל עובר, וכמ"ש חז"ל (ע' ב"ר צו, ב) כצל עובר – ולא כצלו של דקל, שזז ועובר לאט לאט, אלא כצל עוף – הפורח וחולף מהר מאד.

וכמו שרואים (מי שרואה) בחוש, שיום רודף יום, ושוב תחילת שבוע וסוף שבוע, ושוב תחילת שבוע וסוף שבוע, ואין זמן כלל.

אעפ"כ בצל העובר הזה נמצא האדם למוד במבחנים וניסיונות, שבהם קונה האדם את הנצח שלו. אם גן עדן, או גיהנום וחביריו.., והכל לפי טיב המעשה.

כללו של אדם, כל מה שאדם עושה בהאי עלמא שפילא יש לו משמעות ותרגום ב"נצח"  של האדם.

וזה בחי' מה שאנו אומרים כל יום אחר ברכת התורה, אלו דברים שאדם אוכל 'פירותיהם' – בעולם הזה, וה"קרן" – קיימת לו לולם הבא, ואלו הם: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והשכמת בית מדרש שחרית וערבית, והכנסת אורחים וביקור חולים, והכנסת כלה, ולווית המת, ועיון תפילה, והבאת שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו ותלמוד תורה כנגד כולם. (והיא משנה ראשונה של מסכת פאה, עם תוספות ממ"ש חז"ל במס' קדושין לט. ושבת קכז.).

ויש שע"י מעשיו זוכה הוא ודורותיו, כמו אהרן שזכה להיות כהן גדול כל ימי חייו, וזכה שבזכותו כל דורותיו עד סוף כל הדורות יהיו כהנים.

ודוד המלך זכה לו ולדורותיו, שהמלוכה בישראל תהיה מצאצאיו, וגם משיח צדקינו יהי' מזרעו.

וכיוצא בהם מצאנו בפינחס שיקד בלבו אהבת ה', אהבת התורה, ואהבת עם ישראל, ועי"ז מסר נפשו ממש עבורם, וזכה לו ולזרעו אחריו לכהונת עולם, וזכה לכפר על עוונות החמורים של ע"ז, וגילוי עריות, שנכשלו בני ישראל.

ואמרו חז"ל (סיפרי, סוף פרשת בלק, פיסקא קלא) תחת אשר קינא לאלקיו ויכפר על בני ישראל. "תחת אשר הערה למות נפשו על בני ישראל" (עיין ישעיהו נג, יב), לא נאמר  כאן, אלא "ויכפר על בני ישראל"

[וראיתי נוסח:"לכפר על בני ישראל" לא נאמר אלא ויכפר"] (פי' לשון עתיד) שעד עכשיו לא זז, אלא [עדיין] עומד ומכפר, עד שיחיו המתים עכ"ל הספרי. והוא נפלא ומבהיל הרעיון.

[ועיין שם בפירוש ספרי דבי רב וז"ל דפנחס הוא אליהו הנביא ז"ל דעומד ומכפר דכל אימת דאיכא מילה, אזדמן תמן להסהיד על ישראל דמקיימין אות ברית קודש. וכל מוצאי שבת יושב תחת עץ החיים וכותב זכויות של ישראל שומרי שבת]..,

הרי שפנחס זכה ע"י מעשיו הטובים לנצח כביר לדורות עולם לו ולדורותיו ולכל עם ישראל.

וכן אמרינן עוד בתרגום יונתן בן עוזיאל (במדבר כה, יב) שפנחס ניהיה למלאך חי וקיים לעולם, מבשר הגאולה בקץ הימים. הפלא ופלא.

ומכאן יש לנו להתעורר מאד ולהפנים שכל מעשה ומעשה שלנו איננו ענין של מה בכך, כאילו עושה בכמה דקות (שניות) מעשה, והענין חולף, והיה כלא היה, אלא הוא ענין של נצח נצחים עם השלכות לעולמי עד, אם לטוב ואם להיפך ח"ו, הלא תראה שעבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים – הם ענינים שאפשר לבצע בזמן קט (ולפעמים בשניות בודדות), ואעפ"כ השלכתם החמורה היא לנצח.

וקל וחומר מידה טובה המרובה, במעשים טובים וקידוש ה'. שיזכה לו ולדורותיו לעולמי עד.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן  ויזנפלד