יארצייט | יום השנה

יארצייט פירושו יום השנה של אדם שנפטר/ה, והוא תאריך פטירתו/ה, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה. יארצייט פירושו יאר – פירושו שנה, צייט – פירושו זמן. דהיינו יום השנה.

יש המפרשים את השם "יאָרצייט" – בראשי תיבות : יום אסיפת רגלי צדיקים יבית טוות (ביום היפטרות הצדיקים ילון בתענית).

כשיום היארצייט היינו יום ציון פטירה של אדם אשר נפטר בתאריך המסוים, וקרוביו ומשפחתו מציינים אותו מאז פטירתו בכל שנה באותו התאריך.

ימי 'יארצייט' של גדולי ישראל מכונים אף 'יום הילולא', משום שהותירו בידינו אוצרות תורה, אשר העיסוק בהם גורם שמחה בעולם הזה, ושמחה לנשמתם שבעולם העליון. רבים מימי ההילולא של גדולי ישראל מצויינים בהתוועדויות של תורה ושמחה, בעיקר בקרב הציבור החסידי.

יארצייט, יום השנה

יום השנה של השנה הראשונה לפטירה – לאחר שנים עשר חודשים מסיימים בניו ובנותיו של הנפטר את מנהגי האבלות (על פי יום הקבורה), (שאר אבלים דהיינו אח, אחות, אב, אם, אשה/בעל אבלותם רק 30 יום). מתאריך זה מותר לילדיו של הנפטר לבוא לשמחות כגון חתונות ושאר מסיבות וכן מותר להם לחדש בגדים. קיימים מנהגים שונים שהאבלים נוהגים לקיים ביום זה.

יארצייט זה בעצם יום אזכרה של יום השנה של הנפטר בכל שנה.

ביום השנה על פי השולחן ערוך – האבל על אביו ואימו צריך לצום ולהתענות על הוריו. וזה חלק ממצות כיבוד הורים, ויום זה הוא יום של חשבון הנפש והתעלות רוחנית תפילות (אמירת קדיש) ומעשים טובים שמקדישים הבנים לעילוי נשמת הורים, וזאת כדי לסייע לעילוי נשמה של הנפטר. בנוסף נהוג להרבות בלימוד התורה ובתפילות (עליה לקבר, אמירת תהלים ואמירת קדיש עיין עוד סודות נפלאים על תיקון הנפטר ביום ה- אזכרה שלו) .

מה נהוג לעשות לטובת נפטר לעילוי נשמתו?

כיום עקב ירידת הדורות וקושי בקיום הדבר של התענית, מרבית האבלים נוהגים לאכול ולשתות כרגיל, ומקדישים יום של שיעורי תורה ותפילות עם סעודות לטובת עניים הגונים שיברכו את הנפטר שיהיו מצוות אלו לזכותו ועילוי נשמתו.

נהוג וטוב להביא ביום השנה לציון פטירת הנפטר לבית הכנסת "קידוש" מזונות וברכות לאחר התפילה גם 'משקה'. ישנם בתי כנסת בהם הגבאי נוהג להודיע על הקידוש שנתרם לפני תום התפילה, תוך שהוא נוקט בשמו של התורם כדי לכבדו.

ביום השנה (יארצייט) ראוי להשתדל שבני הנפטר/ת יאומרו קדיש יתום כפי שנהגו בשנת האבלות הראשונה (ואף נהוג להעלותם כשליחי ציבור). כפי שהוזכר לעיל יש המשתדלים לערוך לימוד בעשרה ואז הבן יוכל לומר עוד קדיש (חוץ מאלו שאמר בתפילה) לעילוי נשמת אביו. נהוג לערוך ביום זה אזכרה לנפטר [או תיקון נפטרים].

יארצייט – סיפור על נפטרים ב- יום השנה לפטירתם

עובדה הוה אצל הבעל עטרת צבי זי"ע
ששכח פעם להחזיק את יום היארצייט [יום השנה לפטירתה] של אמו שנפטרה,
ובלילה שלאחריו באה אליו בחלום ואמרה לו :
שעל זה שחיסר ללמוד משניות ולהתפלל לפני התיבה ולומר קדיש לעילוי נשמתה – היא מוחלת לו,
אבל על אי נתינת התיקון לטובת והחזקת לומדי התורה בבית המדרש – אינה יכולה לוותר לו.

נלמד מזה שמעשה הצדקה להחזקת לומדי התורה היה יותר תועלת עבור נשמתה, מהאי גברא רבה בעטרת צבי זי"ע.
וזהו טעם המנהג שנותנים תיקון בבית המדרש ביום השנה של הנפטר 'יארצייט' אחר התפילה או בין הסדרי לימוד,
לחזק ידי הלומדים שלימודם ייטיב לעילוי נשמת הנפטר ויהי' מנוחתו עדן !!

נפטר לכם קרוב/ה חבר/ה ?

צריכים עזרה באמירת קדיש ?
רוצים שנזכיר לכם כל שנה את ה- יארצייט / יום השנה של יקירכם ?
רוצים שילמדו בישיבת ברסלב 'משנה' אותיות 'נשמה' – לעילוי נשמתם…
ניתן לבקש ולהוסיף שיאמרו גם קדיש לעילוי נשמה – יש למלא פרטים בטופס דלקמן…
תהי' נשמתם צרורה בצרור החיים ומנוחתם עדן ועידונים !!