מדינת ישראל (מדינת הציונים ?)

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע [בהר] בחוקותי

לכבוד…אחדשה"ט! בעזהי"ת אכתוב לך משהו השייך לפרשת השבוע,

וזהו (ויקרא כו-ג,יד) "אם בחוקותי תלכו, ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם וכו' ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה (כול מחבלים) מן הארץ, וחרב לא תעבור בארצכם".

והנה מאז שהוקמה מדינת ישראל, המכונה בפי מנהיגיה מאיזה סיבה לא ברורה "מדינת היהודים" על אף שהם משתדלים בכל כוחם להשכיח את יהדותם, וכן משתדלים בכל כוחם להשכיח מכל היהודים את יהדותם, ולועגים ורודפים את כל מי שבאמת מתנהג על פי היהדות..,

וגוזרים גזירות קשות ומכבידים על היהדות האותנטית והמקורית, וכל תשוקתם היא להתנהג כגוי העולם הגדול ואומרים רח"ל (א יחזקאל כה-ח) ככל גוים בית ישראל, והוא מוטו מרכזי אצלם, ועיניהם צר על כל תינוק שנולד אצל יהודים חרדים לדבר ה' ושומרים מכל משמר על היהדות, והיו מעדיפים שח"ו לא יוולד, וגם אחרי שנולד בעומק לבם היו שמחים ש…ח"ו,

ובזה (ובעוד ענינים רבים) הם דומים לגרועים שבשונאי ישראל..,

ומכח חשיבתם המעוותת תלמיד חרדי מתוקצב בהרבה פחות מתלמיד חילוני וחילוני למחצה (הלומד בזרם ממלכתי דתי), ואפילו מתוקצב פחות מתלמיד ערבי ודרוזי (עובדא, ולא גוזמא),

ואפילו בשוק העבודה שמסור לידם מעדיפים ערבי על פני חרדי,

ומאידך מדינת ישראל (מדיניות הציונים – יותר נכון המדיניות הקולקלת) מלכלכים בכל הזדמנות, על הציבור שומרי תורה, וזורקים בהם רפש ורעל וזבל, על כל נושא אפשרי, ובפרט בעניני כסף, כאילו החרדים הם שודדים את קופת המדינה, [כאילו הם לא משלמים מיסים על כל דבר כולל האחוזים הגבוהים של מס ערך ומוסף, וכאילו להם אין זכות להחזרים כל שהן מהקופה].

ובפרט את לומדי תורה הם רודפים בכל כוחם בכל דרך אפשרית, כי הם יודעים שללא לומדי תורה, כל הציבור החרדי יתמוטט חלילה, ובתקופה קצרה, יראו כמו החילונים למחצה הם חצי חילונים וחצי רפורמים [המכונים משום מה דתיים [לאומיים]. ואולי מתכוונים על דת הלאומית].., והם שואפים לראות מדינתם היהודית, מרוקנת מאברכי כולל ובחורי ישיבות הקדושות.

והם לוחצים ודוחקים לקבל תכתיביהם מה ואיך ללמד בחדרים ותלמודי תורה, אחרי הצלחתם להקים דור סורר ומורה, נערים מנוערים סכינאים רוצחים ופושעים מסוממים, מתוסכלים שלא טוב להם בחיים וזוממי רע כל היום, ואחרי הצלחתם להעמיד דור מסכן כנ"ל, דוחקים בנו ומכריחים אותו (היה לא תהיה) ללכת בעקבותם, וזה עושים במקל וגזר, מקל גדול וגזר קטן וחצי רקוב. (ואפשר להאריך הרבה מאד, ואכמ"ל).

והנה מאז שהוקמה מדינת ישראל עד היום הזה ממש, המדינה עומדת מבחינה ביטחונית, על כרעי תרנגולת, ותמיד היא נמצאת במצב מלחמה, או המצב בין המלחמות, וערב מלחמה הבאה, ותמיד תושביה.. חיים בפחד תמידי, ומלאי חששות, ועם דרכון תקף מוכן וזמין, וכל מאות מיליוני הערבים והמוסלמים המקיפים את המדינונת מקרוב ומרחוק, שונאים את תושביה תכלית השנאה בלי הגזמה, וכן הגויים האחרים שבמדינות אירופה וכו' ממש לא אוהבים אותנו, וזוממים עלינו, וגם ארה"ב מתנדנדת הרבה ולא בהכרח לכיון שטוב לנו.

והנה התורה הבטיחה ונתתי שלום בארץ וכו' מותנה באם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו. ומהמציאות מוכח שהשלום והרוגע לא מקבלים, מכיון שאנחנו לא מספקים את הסחורה, ולא עושים את המוטל עלינו.

ואם החלק המוטל על אחינו החילונים הטועים – אנו אנוסים (וגם צריכים אנחנו להשתדל לקרבם לאור התורה ביתר שאת), אבל על חלקינו שאין אנחנו עוסקים בתורה מספיק (שזהו אם בחוקותי תלכו, כדפרש"י מחז"ל), ועל פגמים וסטיות וחריקות בקיום "ואת מצותי תשמרו" בזה ודאי צריכים אנחנו להתחזק ולהתחדש, מידית. בהצלחה לכולנו.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד