פרשת השבוע וירא

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע וירא

לכבוד…אחדשה"ט ! בעזהי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע פרשת וירא.

להורדת עלון השבוע בקבצי PDF לחץ כאן >> 298-פרשת וירא

וזהו (בראשית יח, א) "וירא אליו ה' באלוני ממרא" אע"פ שסתם יהודי כשר, בחזקת כשרות הוא עומד, מכל מקום כל אחד צריך לשמור את העצמות כי העולם מלא בניסיונות מסוכנים. וכמו שאמרו חז"ל (אבות פ"ב מ"ה) אל תאמין בעצמך עד יום מותך, והוסיפו (ברכות כט.) שהרי יוחנן כהן גדול שימש בכהונה גדולה שמונים שנה!! ולבסוף נעשה צדוקי!!! געוואלד!!!

הלא תראה שרב עמרם חסידא קדוש עליון היה, וכמעט כמעט נכשל בדברים חמורים, (כמסופר במס' קדושין פא.), ומסופר על רבי מאיר ורבי עקיבא שהיו מתלוצצים בעוברי עבירה, וכמעט הם בעצמם נכשלו (שם).

ואם בארזים יכולה לשלוט השלהבת, מה יעשו אזובי קיר (מועד קטן כה:), דור שפל כשלנו עיקבתא דמשיחא.

וכבר אמרו חז"ל (שבת קה:) כך אומנותו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד [שמכשילו בחמורות שבחמורות, עד] שאומר לו עבוד עבודה זרה, (וקל וחומר כל הבחינות של פגם האמונה עד פגמים חמורים) והאדם הולך מבלבול הדעת וממחשבה למחשבה ומטעות לטעות (ונכשל) ועובד.

וכמ"ש (סוכה נב.) א"ר אסי יצה"ר בתחילה דומה לחוט של בוכיא (פרש"י עכביש), ולבסוף דומה כעבותות עגלה שנאמר (ישעיה ה') הוי מושכי העוון בחבלי השוא, וכעבות העגלה חטאת. ופרש"י ולבסוף, משאדם נמשך אחריו מעט – מתגבר והולך בו: מושכי העון בחבלי שוא. מתחילה היו מביאין אותו עליהם ע"י חבלים שאינם של כלום: ובסוף כעבות עגלה, חבל עבה שקושרים בו את הפרה למחרישה.

ואמרו חכמינו ז"ל (חגיגה טז.) מאי דכתיב (מיכה ז) אל תאמינו ברֵעַ, אל תבטחו באלוף, אם יאמר לך יצר הרע "חטוא והקב"ה מוחל לך !" אל תאמין, שנאמר אל תאמין ברֵעַ, ואין רֵעַ אלא יצה"ר שנאמר (בראשית ח) כי יצר לב האדם רע, עיי"ש.

ואמרו (נדרים לב:) שבשעה שמתגבר היצר הרע לא זוכרים האמת והתכלית.

ואמרו (קדושין פ:) שאפילו בשעת אנינות ואבלות מתגבר היצר על האדם.

ואמרו (ב"רכב) בתחילה היצר הרע תש כנקיבה ואח"כ מתגבר כזכר, בתחילה היצר הרע נעשה כאורח, ואח"כ הוא נעשה אצלו בעל הבית.., וכל ימי חייו צריכים להתחזק ביראת שמים, אפילו עשה כן כל ימי חייו ובהצלחה, גם בימי זיקנה יכול ח"ו להכשילו, (וכעובדא הנ"ל דיוחנן כה"ג, ועוד רבות).

וכמ"ש (קה"ר ד) שיצה"ר נקרא מלך זקן וכסיל. מלך – שהכל שומעים לו. זקן – שמזדווג לאדם מילדותו ועד זיקנותו.

ואמרו (שוחר טוב לד) יצה"ר נולד עם האדם וגדל עמו כל ימיו, ואם יכול להפילו בגיל ארבעים, חמישים, שישים – הרי – מפילו.

והנה, אע"פ שהאדם נכשל במה שנכשל, ואפילו במזיד ובמרד, ימים ושנים, מ"מ רחמיו יתברך אין להם גבול וחקר, וידו פשוטה לקבל שבים, לבלתי ידח ממנו נידח (ע' שמואל ב-יד,יד), ועד יום מותו תחכה לו, אם ישוב מיד תקבלו. כי רחמיו על כל מעשיו (תהלים קמה –ט), קל וחומר על בניו בני ישראל, כמ"ש (דברים יד, א ) בנים אתם לה' אלקיכם.

וזה בחינת הכתוב פרשת השבוע וירא, "וירא אליו ה' באלוני ממרא". ה' מודגש היא מידת הרחמים, הפשוטה לקבל שבים, אפילו כשחטאו ופשעו ומרדו, בחי' "אלוני ממרא", כי אלוני תרגם אונקלוס במישרי, דהיינו מישורי היצר, שכל העבירות דומות עליו כמישור (ע' יומא עה.), בבחי' (דברים כט, יח) שלום יהיה לו כי בשרירות לבי אליך.

וזהו ממרא. ל' מרי ומרד בה' ובתורתו, ולשון המרה וחילוף ותמורה, שממיר אור בחושך, טוב ברע, מתוק במר. ואעפ"כ וירא אליו ה' לקרבו ולרחמו, כי לא ידח ממנו נידח וכנ"ל.

ויהי רצון שנתרחק ונזהר מחטא עון ופשע ונתקרב להשי"ת.