פרשת השבוע לך לך

בס"ד, ירושלים  עיה"ק  תו"ת  בב"א. יוםו' עש"ק  לסדר פרשת השבוע  לך לך

לכבוד… אחדשה"ט!

בעזהי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע, וזהו (בראשית יב-א) "ויאמר ה' [אל אברם] לך לך". אשרי מי שספון וטמון באוהלה של תורה, ועוסק באורייתא בחשק ובהתמדה, ובאהבתה ישגה תמיד, וכל עיסוקו הוא עבודת ה', תורה ותפילה, ובפרט התבודדות היא השיחה הפרטית והאישית שבה מתחנן לה' שיקרבוהו לעבודתו וכו'. ובכלל ה"אשרי" הנ"ל, מי שאין לו בעוה"ז – כי אם עשית רצונו יתברך, ועולמו רואה בחייו כך, ואין בלבו רצונות של הבלי עולם הזה, כולל טיולים למיניהם, ונסיעות למרחקים. ועיין בליקוטי מוהר"ן [קמא, סי' מ] וז"ל איתא בעשרה מאמרות "אלה מסעי בני ישראל" (במדבר לג-א) בשביל שחטאו ב"אלה –אלקיך ישראל" (שמות לב-ד, ח) בשביל זה יסעו בני ישראל. נמצא שכל הנסיעות של אדם – הוא בשביל קילקול האמונה, כי אם מאמין באמונה שלימה, שיכול הקב"ה להזמין לו כל צרכו – לא היה נוסע   . נמצא כי הנסיעה היא קילקול האמונה. אבל מאידך אין להתעקש [עם כל הכוחות] לא לנסוע כשצריכים לנסוע. וכמבואר בשיחות הר"ן (סי' פה) אחד שאל אותו על ענין נסיעה לאיזה מקום אם יסע לשם, השיב לו כשרואה אדם נסיעה לפניו – אין לו להתעקש למנוע מזה לישב בביתו דוקא, כי בכל מקום שאדם נוסע לשם הוא מתקן שם איזה דבר, רק שיזהר להיות שמור מן העבירה ח"ו, כי בכל מקום שאדם אפי' איש פשוט נוסע לשם – הוא עושה שם בודאי איזה דבר שבקדושה עכ"פ, כי מתפלל שם, ואוכל שם, ומברך על אכילתו לפניו ולאחריו, וע"כ בודאי האדם מוכרח מן השמים להיות שם באותו מקום, כדי לתקן שם מה שהוא דייקא צריך לתקן. ע"כ הוא לטובה לפניו מה שנזדמן לו נסיעה לשם, כי אולי יהי' מוכרח לבא  לשם בשלשלאות של ברזל, וכמ"ש חז"ל (שבת פט.) ראוי היה יעקב לירד למצרים בשלשלאות של ברזל, אלא וכו', כמו כן בכל אדם שהוא טובה לפניו מה שנזדמן לו נסיעה לשם, ע"ש. וזה בחי' "לך לך", כי "לךָ" מילה מיותרת לכאורה, וכמו שהרגיש רש"י ז"ל בכך, וע"כ פרש "לךָ" להנאתך ולטובתך. ע"כ. וכן הוא אצל כל אדם, כי מעשה אבות, סימן לבנים (סוטה לד.). כי מכל נסיעה שצריך לנסוע, אם מכוון לשם שמים, בודאי יצמח לו ממנה טובה, בגופו, וממונו, מנוחת נפשו, או תועלת נשמתו. [ואם ח"ו נגרר… הרי מהשי"ת א"א לברוח, כמ"ש (תהלים קלט-ז) אנא מפניך אברח, אם אסק שמים שם אתה, ואציעה שאול הנך, וכדברי המשורר  "ממך אליך אברח", וכמ"ש חז"ל (סוכה נג. ב"ר ק-ג) רגלוהי דבר נש אינון ערבאין ליה לאתר דמיתבעי, תמן מובילין יתיה]. והנה הרבה עניני הנסיעות מורכבים, ויש צדדים לכאן ולכאן, וצריך יישוב הדעת ותפילה, וכדאיתא בדברי ג"ע מוהרנ"ת זצ"ל (לקוטי תפילות, סי' מ) וז"ל ותוריני ותדריכני באמונתך ותלמדני תמיד בכל עת, איך להתנהג בעניני הנסיעות לדרכים, אם אסע ואם אחדל, ואיך ליסע ומתי ליסע, וכמה אתעכב בדרכי ותוליכני בדרך הישר תמיד בכל עת. ותרחם עלי תמיד בכל עת שאני מוכרח לנסוע לאיזה דרך ע"פ רצונך הטוב, שתהיה  עמי תמיד ותשיבני לשלום לביתי, ותשמרני ברחמיך מכל מכשול חטא ועוון ומכל מיני הרהורים רעים ומחשבות רעות, ומכל מיני הסתכלות רעים, תמיד. חוס וחמול עלי והצילני ממה שאני צריך להנצל, מלטני  ממה שאני צריך להמלט, ותזכני שיהי' הילוכי ונסיעתי בקדושה ובטהרה גדולה, ע"ש באורך. ויהי רצון שנזכה לכך.

בברכת  התורה  וכטו"ס  שמעון יוסף  ויזנפלד  הכהן