תפילה קלא – מהספר ליקוטי תפילות לרבי נתן מברסלב.

ציון רבי נתן מברסלב בעל מחבר הספר ליקוטי תפילות

תפילה קלא

“זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְּכָל פָּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ. פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה. אֶזְכֹּר מַעַלְלֵי יָהּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ. זָכוֹר תִּזְכֹּר וְתָשׁוּחַ עָלַי נַפְשִׁי”.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ. עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ, שֶׁאֶזְכֶּה לִזְכֹּר הֵיטֵב אֶת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיהֶם וְלִרְאוֹת בְּסִפְרֵיהֶם.

זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֹּר הֵיטֵב בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן יָפֶה אֶת כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי כִתְבֵיהֶם. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עֹצֶם רוּם מַעֲלוֹת נִשְׂגָּבוֹת שֶׁל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם אֲפִלּוּ בְּמִילֵי דְעַלְמָא, אֲשֶׁר אֵין עֲרֹךְ אֲלֵיהֶם, כִּי כָל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק.

וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּלְחוֹקְקָם בְּכֹחַ זִכְרוֹנוֹ יָפֶה, הוּא מְקַבֵּל פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְנֶחְקָק בְּדַעַת הַמְקַבֵּל וְהַשּׁוֹמֵעַ אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיק וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים מֵהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים.

וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי, וְכַמָּה פְּעָמִים מִתְנוֹצֵץ בְּלִבִּי, מְעַט עֹצֶם נִפְלָאוֹת קְדֻשַּׁת דִּבְרֵיהֶם הַנּוֹרָאִים הַמְּאִירִים לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּאוֹר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד עַד אֵין חֵקֶר, עַד אֲשֶׁר נִתְעוֹרֵר לִבִּי קְצָת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת.

אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים, הִתְגַּבְּרָה עָלַי הַשִּׁכְחָה וְנִשְׁכַּח מִמֶּנִּי אוֹר דִּבְרֵיהֶם הַמְּאִירִים וְנִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי, שָׁכַחְתִּי אֶת טוֹבָתִי וְנָשִׁיתִי אֶת קְדֻשָּׁתָם. “נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד”. עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, מַזְכִּיר נִשְׁכָּחוֹת, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי מֵעַתָּה, וּתְזַכֵּנִי לִזְכֹּר מֵעַתָּה אֶת כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁאֶשְׁמַע מִפִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אוֹ מַה שֶּׁאֶלְמוֹד בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים. וְתַזְכִּירֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ כָּל מַה שֶּׁשָׁמַעְתִּי כְּבָר וְשָׁכַחְתִּי, הַכֹּל תַּזְכִּירֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ, וְלֹא אֶשְׁכַּח עוֹד דָּבָר מִמִּשְׁנָתִי כָּל יְמֵי חַיַּי עַד עוֹלָם:

וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מַה שֶּׁהִזְהִירוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְצַיֵּר לְפָנַי בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הַתַּנָּא וְהַצַּדִּיק שֶׁאֲנִי לוֹמֵד דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְיִהְיֶה דוֹמֶה בְּעֵינַי כְּאִלּוּ הַצַּדִּיק וְהַתַּנָּא עוֹמֵד לְפָנַי.

וְכֵן כְּשֶׁאֲדַבֵּר וַאֲסַפֵּר דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים הַשּׁוֹמְעִים מִמֶּנִּי, יִהְיֶה מְצֻיָּר וְעוֹמֵד לְפָנַי דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ הַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הַתַּנָּא וְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ מְדַבֵּר עִמָּהֶם וְשׁוֹמְעִים דְּבָרָיו מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁיַּעֲשׂוּ דִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים פְּעֻלָּתָם בִּשְׁלֵמוּת. וְיִגְמְרוּ הַצַּדִּיקִים כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁהִתְחִילוּ לְהַמְשִׁיךְ בָּעוֹלָם, לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת.

וּתְזַכֵּנִי לַחֲזֹר כָּל דִּבּוּר וְכָל חִדּוּשׁ אֲמִתִּי שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד לְפָחוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֹּר הֵיטֵב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר בְּדַעְתִּי וְלֹא אֶשְׁכַּח מִמִּשְׁנָתִי אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְקָק וְנִצְטַיֵּר בְּדַעְתִּי וְשִׂכְלִי וְנִשְׁמָתִי, פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁאֲנִי לוֹמֵד וְעוֹסֵק בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים, בְּאֹפֶן שֶׁאַרְגִּישׁ הֵיטֵב טַעַם נֹעַם מְתִיקוּת עֲרֵבוּת דִּבְרֵיהֶם הַנִּשְׂגָּבִים, וְיָאִיר בְּדַעְתִּי וְנִשְׁמָתִי אוֹר הִתְנוֹצְצוּת דִּבְרֵיהֶם הַמְּאִירִים בְּאוֹר נִשְׂגָּב וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד, לְמַעַן אֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה, לְהַשְׁלִיךְ אֱלִילֵי כֶסֶף וְזָהָב וְלֹא אֵלֵךְ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבִּי הָרָע. וְאֶמְשֹׁךְ וְאֶשְׁמֹט אֶת עַצְמִי מֵהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַעֲנוּגוֹתָיו, וְאָשִׂים כָּל מְגַמָתִי וּתְשׁוּקָתִי וְחֶפְצִי וְחִשְׁקִי וּרְצוֹנִי וְתִקְוָתִי לָעוֹלָם הַבָּא הַנִּצְחִי הַקַּיָּם לָעַד, לֹא אַחֲלִיף עוֹלָם עוֹמֵד בָּעוֹלָם עוֹבֵר, כְּצֵל עוֹבֵר:

רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וְזַכֵּנִי לְזִכְרוֹן אֱמֶת דִּקְדֻשָּׁה. לִזְכֹּר הֵיטֵב אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וּתְזַכֵּנִי לְהַתְמִיד בְּלִמּוּדִי הֵיטֵב, לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה יוֹמָם וָלַיְלָה, וְלַחֲזֹר כָּל דָּבָר מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֹּר תָּמִיד אֶת כָּל דִּבּוּר וְכָל חִדּוּשׁ וְכָל טַעַם וָעֵצָה, אֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, הַמְּלֵאָה עֵצוֹת וְאוֹרוֹת קְדוֹשׁוֹת וְנוֹרָאוֹת, וּלְזוֹכְרָם הֵיטֵב בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי יָפֶה כָּל יְמֵי חַיַּי עַד עוֹלָם, עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר תַּאַסְפֵנִי אֵלֶיךָ בְּשָׁלוֹם.

וְאֶזְכֶּה לָבֹא לְשָׁם עִם כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה קָשׁוּר וְחָקוּק וְכָלוּל וְנֶאֱחָד בְּשִׂכְלִי וְנִשְׁמָתִי כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה. וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִהְיוֹת בִּכְלַל יְרֵאֶיךָ עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם, אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכַאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ.

רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אָנֹכִי בְּעָנְיִי יָדַעְתִּי שִׁפְלוּתִי וּגְרִיעוּתִי כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִכָּל זֶה. אַךְ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּטַחְתִּי כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, וְאַתָּה חָפֵץ שֶׁנִּתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר לְפָנֶיךָ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת הַגְּדוֹלוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת וְהַנִּצְחִיּוֹת. וְעַל זֶה תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי לָבֹא לְפָנֶיךָ בְּפָנִים שֶׁאֵינָם יָפוֹת כָּאֵלֶּה, לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתָּאִיר עָלַי אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, שֶׁהֵם אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים.

“הָאִירָה פָּנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ. פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ”. וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, “בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן”: