שומעים אותך

'רְחוּשֵׁי מְרַחֲשָׁן שִׂפְוָתֵהּ' כִּי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, כֻּלָּם בָּאִים בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר, כִּדְאִיתָא בַּזּהַר: 'רְחוּשֵׁי מְרַחֲשָׁן שִׂפְוָתֵהּ'. וְאַף שֶׁאֵין הָאָדָם 

מַרְגִּישׁ זאת, אַף עַל פִּי כֵן הוּא בְּדַקּוּת גָּדוֹל.

על כן צריך האדם צריך להזהר עם המחשבות שלו.., לא לחשוב דברים מפחדים ודמיונות רעים שיקרו לו, ובכלל זה הרהורים רעים, תאות או על אנשים, כי בסוף זה יוצא בדיבור או בתנועות ורמזים או בדקות… ולפעמים מגיע לידי מעשה…

כִּי כָּל מַחֲשָׁבָה שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, כֻּלָּם מֻכְרָחִים לָבוֹא בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר בִּשְׁעַת הַמַּחֲשָׁבָה, רַק שֶׁהוּא בְּדַקּוּת מְאד.

וְלָכֵן כָּל עֲשִׂיָּה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם צְרִיכָה לָבוֹא בַּתְּחִלָּה בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר, כִּי כָּל הַדְּבָרִים צְרִיכִין לָבוֹא בִּבְחִינוֹת מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַדִּבּוּר, נִגְמָר הַמַּעֲשֶׂה וְיוֹצֵא מִכּחַ אֶל הַפּעַל.

כִּי קדֶם שֶׁיּוֹצֵא הַמַּעֲשֶׂה מִכּחַ אֶל הַפּעַל, צְרִיכָה לָבוֹא תְּחִלָּה בִּבְחִינוֹת דִּבּוּר. עַל כֵּן כְּדֵי לְהוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל, צְרִיכִין לְהַשְׁלִים אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל.

וּלְהוֹצִיא הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינוֹת נְקֻדּוֹת אֶל הָאוֹתִיּוֹת. וַאֲזַי כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, יוֹצֵא הַדָּבָר מִכּחַ אֶל הַפּעַל כַּנַּ"ל

(ליקוטי מוהר"ן ח"א סו)