איפה אנחנו עם אהבת ישראל | פרשת השבוע וירא

איפה אנחנו עם אהבת ישראל? וכי מעניין אותנו כלל וכלל זולתינו? וכי אנו דואגים ומחפשים להטיב ליהודים היקרים, שאין אנו מכירים, ואפילו אלו שאנו מכירים? וכי מעניין אותנו באמת משלום חבירינו אפילו כששואלים אותו בשלומו זה באמת…?

אהבת ישראל | הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט"א

(בראשית יח – א, ב וגו') "וירא אליו ה' והוא יושב פתח האוהל – וירא שלשה אנשים נצבים.., וירץ לקראתם מפתח האוהל וישתחו ארצה. ויאמר – אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך.. וסעדו לבכם אחר תעבורו".

געוואלד! עוברים אנשים שאברהם אבינו לא הכיר כלל וכלל, וגם עוד מעט ימשיכו בדרכם ומסתמא לא יחזור כל ימי חייו לפגוש אותם שוב, ולא היה לו עמהם שום קשר, ואין לו קשר אתם וגם לא יהי' לו אתם קשר בעתיד, ואין לו שום רווח ואינטרס מהם, והוא אברהם כולו כואב, כי יום שלישי למילה היה, שאז הכאבים מתגברים מאד, והוא אחר ניתוח וחולה עד שבא ה' לבקר את החולה, וכמו שפרש"י (מחז"ל סוטה יד. / ב"מ פו:) והוא יושב פתח האוהל לחפש אורחים עוברים, וכשרואה עוברים רץ אליהם משתחוה להם ומתחנן ומשפיל עצמו "אם נא מצאתי חן בעיניכם אל תעברו מעלי לפני שתאכלו ותשתו ותנוחו". והוא רץ וטורח ומכין להם מעדני מלכים וכל טוב.

והנה אמרו חז"ל (תדא"ר כה) חייב אדם לומר "מתי יגיע מעשי למעשה אבותי, אברהם יצחק ויעקב" והשאלה איפה אנחנו עם אהבת ישראל. וכי מעניין אותנו כלל וכלל זולתינו? וכי אנו דואגים ומחפשים להטיב ליהודים היקרים, שאין אנו מכירים, ואפילו אלו שאנו מכירים? וכי מעניין אותו משלום חבירינו אפילו כששואלים אותו בשלומו, וכי אנו מעוניינים להשקיע זמן וכח וממון בזולתינו?!

ברם זכור לטוב אבי ומורי זצ"ל, אשר עבר כל מדורות הגיהנום של השואה, ומחנות עבדות והשמדה כאוושביץ ובירקנאו וכו' ומן השמים הגיע אחרי השואה לארגנטינה בעקבות תחנוני גיסו, הלא הוא דודי אח אמי שברח לארגנטינה לפני השואה, והתחנן לפני סבי לברוח מאדמה הבוערת של אירופה שלפני השואה, וסבי כתב לו מכתב שבו מביעה דעתו שעדיף לו למות כיהודי כשר, מאשר לנסוע לארגנטינה אשר אין בה יהדות ויהודים כשרים (אע"פ שבזמנו גרו שם חצי מיליון יהודים!) וכל יהודי שהיה פוגש מיד בכל דרך הי' קושר עמו קשרים ומתעניין בו ובדרכיו, ועסק ופעל רבות בקירוב רחוקים ליהדות ואידישקייט, אשרי לו, בבחי' משחז"ל (ב"ר נו-ז) אין דור שאין בו כאברהם.

והנה התיאור הנ"ל במעשה אברהם היא השיטה המקובלת ומרכזית בדברי חז"ל, דהיינו שאברהם אבינו עסק בחסד נטו נטו. ויש מחז"ל (ב"ר מט-ד) שאמרו שהיתה לאברהם אבינו כוונה נוספת, דהיינו קירוב רחוקים, כמ"ש שם, משהיו אוכלים ושותים, אמר להם ברכו, אמרו לו מה נאמר? אמר להם אמרו ברוך קל עולם שאכלו משלו. עיי"ש. וכמ"ש חז"ל (ב"ר לט. יד, הו"ד בפרש"י עה"ת) על הפסוק (בראשית ב-ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן. שהכניסן תחת כנפי השכינה. אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת הנשים ומעלה עליהם הכתוב כאילו עשאום. ע"כ.

אבל איך שלא יהי' אברהם אבינו עסק בשניהם גם בחסד וגם בקירוב רחוקים. [והנה (קהלת ז-יד) זה לעומת זה עשה האלקים, ויש ללמוד ק"ו ומהעובדי ע"ז וכופרים משקיעים אין סוף משאבים וכוחות לקלקל ולהביא לידי שמד וכפירה ע"ז (שקורין מסיון, ותוכניות ממשלתיות וכו'] על אחת כמה וכמה שראוי לנו לעסוק הרבה מאד בקירוב בניו של מקום לתורתו ועבודתו. ועכ"פ ליפטר בלא כלום אי אפשר.

ויהא חלקינו בין מזכי הרבים.   

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר