אוהבים את השם? אז תתנו לו את ההכי מובחר שיש לך!

וזהו (דברים כו-ב) "ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך.. ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה'".

צריך להרגיל את עצמו בכל מעשיו דיבוריו ומחשבותיו, שהראשית יהי' להשי"ת ולעבודתו, כגון אדם שמתעורר משינת הלילה, המחשבה הראשונה צריכה להיות על ה' תורתו ועבודתו יתברך וכמ"ש רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן ח"א נד-א-ב), וזה לשונו כי צריכים לשמור מאד את הזיכרון, שלא יפול לשכחה, בחי' מיתת הלב,

ועיקר הזיכרון הוא – לזכור תמיד בעלמא דאתי, שלא יהיה בדעתו ח"ו, שאין עולם אלא אחד (כלומר העוה"ז), וע"י שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי, עי"ז נעשה יחוד ה' אלקי.

ובחינה זו, לזכור תמיד בעלמא דאתי דהיינו לאדבקא מחשבתיה בעלמא דאתי, הוא בכלליות ובפרטיות, בכלליות תיכף בבוקר בהקיצו קודם שיתחיל שום דבר – יזכור מיד בעלמא דאתי (כלומר שהעוה"ז חולף מהר, ונצטרך לתת דין וחשבון על המעשים, והתאוות ומידות רעות, וחבל להחליף עולם ניצחי בעולם חולף, וכו'). עיי"ש.

וכן בדיבור תיכף בהקיצו ידבר עם ה' דיבורי אמונה והכרת הטוב, וכמנהג כל ישראל הכשרים מעת שחר ילדותם עד יומם האחרון אומרים תיכף בהקיצם "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה – רבה אמונתך" (ברכות השחר) וגם יכריז בפה "עלמא דאתי, עלמא דאתי יש עולם הבא לא נשאר בעוה"ז, אף אחד לא נשאר בעוה"ז, השם אהובנו, יהי רצון שנזכה לעבדך בלבב שלם".

אוהבים את השם? אז תתנו לו את ההכי מובחר שיש לך!

וכן המעשה הראשון, וכל המעשים הראשונים יהיו מסביב עשיית רצונו יתברך, דהיינו ליטול נייגל וואסר דהיינו נטילת ידיים של הבוקר, מיד בהקיצו, ולהתפנות ולברך אשר יצר בכוונה. ולהתלבש כדת. ואפי' אם רגיל לשתות קפה מיד בבוקר, מ"מ מקודם יברך ברכת התורה וילמד מיד אחריהם כנהוג, ורק אח"כ ישתה קפה.

וכן ילך מיד למקוה ולבית הכנסת ולא יתעכב לקרוא שום עיתון שבתיבת הדואר. וכו' וכו'.

וכן בכל הענינים הראשית והמובחר והמיטב יתן לה'.

וזה בחי' (שמות כג-יט, לד-כו) ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך,

וזה בחי' (ויקרא ב-יא,יב) כל מנחה אשר תקריבו לה', קרבן ראשית תקריבו אותם לה'. וזה בחי' (שם כג-י) כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן, וזה בחי' (במדבר טו-כ,כא) ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה.. מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה, לדורותיכם כתיב (שם יח-יב) כל חֵלב ראשיתם יתנו לה'.

וזה בחי' (דברים יח-ד) ראשית דגנך תירושך ויצהרך, וראשית גז צאנך תתן לו. וכתיב (תהלים קיא-י) ראשית חכמה – יראת ה'. וכתיב (משלי א-ז) יראת ה' ראשית דעת וזה בחי' (איוב מ-יט) ראשית – דרכי קל. וכתיב (ויקרא ג-טז) כל חֵלב לה'.

וזה בחי' מש"כ בסעיף הראשון של השולחן ערוך (אורח חיים סי' א) וז"ל יתגבר כארי לעמוד בבוקר [לפנות בוקר] לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר, ואמרו חז"ל (ברכות מו:) לעולם ישכים אדם לבית הכנסת, כדי שיזכה וימנה עם עשרה ראשונים. וצריכים להפנים את הדברים ולפעול על פיהם, וע"פ זה יבחן האדם, וזה לעומת זה עשה אלקים (קהלת ז-יד)

וזה בחי' הבל וקין וכמ"ש (בראשית ד) ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה (פרש"י מן הגרוע) מנחה לה', והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן, וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, ואל קין ואל מנחתו לא שעה, ויחר לקין מאד, ויפלו פניו, ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך, הלא אם תיטב (דרכיך ותחזור בתשובה) שאת.

ודבר זה נוגע להרבה ענינים, כגון מצוות צדקה, והכנסת אורחים, וגמילות חסדים.

וזה בחי' מש"כ הרמב"ם (ה' עבדים פ"א ה"ט) כל עבד עיברי או אמה העבריה – חייב האדון להשוותם אליו במאכל ובמשתה ובכסות ובמדור שנאמר (דברים טו-טז) כי טוב לו עמך, שלא תהי' אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן, והוא שותה יין חדש, אתה ישן ע"ג מוכין והוא ישן ע"ג תבן, אתה דר בכרך והוא בכפר או להיפך. מכאן אמרו חכמים כל הקונה עבד עיברי כקונה אדון לעצמו. וחייב לנהוג בו מנהג אחוה.

ויהי רצון שנשקיע ראשית ומיטב הכוחות לעבודת ה'.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר