התיקון הכללי 5

[מאמרים וליקוטים מתוך הספר "שי למורא", מחשבות והרגשות בעת אמירת תיקון הכללי ויש בפירושים הרבה יסודות יקרים וחשובים לעבודת ה' – על פי דעת רבינו נחמן מברסלב, ואשרי המאמצם.

מאת ראש מוסדות ברסלב ישיבת "נצח מאיר" לתורה ותפילה, מידות טובות ושמחת חיים – הרה"ח שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט"א]

אשרי אדם לא יחשוב ה´ לו עוון. (תהילים ב')

 כי יש תשובה מעולה כ"כ שלא נשאר שום זכר של העבירה, וכאילו לא עשאה מעודו כלל.

כי יש תשובה כסוי חטאה – מכוסה היא אבל קיימת, ונשוי פשע – מסולקת למעלה ממנו, ורחוקה ממנו, אבל עכ"פ נמצאת או רישומה ניכר, אבל זו דרגה שלא יחשבו לו עוון כלל.

אי נמי רמז יש לתשובה מאהבה, ´עוון לא יחשוב´ אבל זכות יחשוב, וכמ"ש חז"ל (יומא פו, ב) העושה תשובה מאהבה – זדונות נתהפכים לזכויות.

ולכאורה המילה "אדם" מיותרת היא, שהרי מקודם לא אמר "אשרי אדם נשוי פשע, אשרי אדם כסוי חטאה", אלא בא לרמז שע"י תשובה שלימה זוכה ונעשה כאדם הראשון, יציר כפיו של הקב"ה.

א"נ בא לרמז שתשובה שלימה תלויה ג"כ בזה שהוא אדם (א מענטש), דהיינו בן אדם בעל מידות טובות ודרך ארץ, ונימוסים אנושיים (ואינו מ"חיות הקודש").

נ"א [נוסח אחר] ואין ברוחו רמיה. היינו שמעיד עליו יודע תעלומות שלעולם אינו חוזר לעוון הזה, שזו תשובה שלימה כמ"ש הרמב"ם (הל´ תשובה פ"ב ה"ב).

א"נ שאין בו שמץ מגונב דעת העליונה (עי´ בצעטיל קטן לנועם אלימלך). ובתרגום "ודלא ברוחיה נכלא", לשון "נוכל". וא"כ יש לקשר זה עם מש"כ בדיקדוק מילת "אדם". היינו שבין אדם לחבירו ובפרט בעניני ממונות, הוא בסדר.

ויש מפרשים שלא עשה תשובה לרמות את הבריות, או לא עושה תשובה בבחי´ אחטא ואשוב.