פרשת השבוע לילדים וירא | מצוות הכנסת אורחים

פרשת השבוע לילדים וירא | מצוות הכנסת אורחים :

אברהם אבינו היה מכניס אורחים גדול. אוהלו היה פתוח מכל צדדיו בארבעה פתחים, כדי שלא יצטרכו לחפש בית פתוח.

ביום השלישי למילתו של אברהם היה עדין חולה ותשוש, רחם עליו ה' ולא רצה שיטרח בהכנסת אורחים, ולכן הוציא את החמה מן נרתיקה, כלומר הביא חום גדול על העולם כדי שלא יצאו אנשים לדרכים ויטריחו את אברהם.

אבל אברהם אבינו למרות החולשה חיכה בפתח ביתו והמתין למצווה.

ראה ה' בצערו ושלח שלושה מלאכים מחופשים לערבים ומלוכלכים מאבק הדרכים. אברהם שמח כל כך עד ששכח את כאביו, יצא לקראתם ובקש מהם שיכנסו לביתו לסעוד.

אברהם שרתם בזריזות בשמחה וברצון, ולאחר שסיימו אמר המלאך לאברהם: "בשנה הבאה, בזמן הזה בדיוק תלד שרה אשתך בן"!

צחקה שרה על הבשורה כי הרי היא בת 90 ואברהם בן 100, ובאמת לאחר שנה בדיוק זכו אברהם ושרה לחבוק את בנם יחידם יצחק.

סיפורי ילדים על הפרשה :

שלום! שמי יאיר ואני גר בירושלים. הסיפור שלי קרה בקיץ של שנת תשע"ד. הייתי אז בן 9. זו היתה תקופה לא פשוטה בארץ- מבצע "צוק איתן" היה בשיאו. ולא רק הדרומיים סבלו מכך.

יום אחד קרא לי אבא ואמר: "תתכונן לקבל כמה אחים חדשים לחדר" לא הבנתי.

אבא הסביר שיש לו חבר שגר באזור עוטף עזה, יש לו ארבעה ילדים קטנים, והם מחפשים "מקלט" עד שתגמר המלחמה. "וואו זה נשמע כל כך קסום. לקבל ארבעה אחים ביום אחד"- התרגשתי. עוד באותו הערב נפתחה דלת ביתנו ומשפחה בת ששה נפשות בתוספת הר של מזוודות נכנסה פנימה. אמא הביאה לי סוכריות ובקשה שאחלק לילדים. אחר כך נכנסו שלושת הגדולים לחדרי ורצו לראות את משחקיי.

"מה זה?" הצביע איתמר, הגדול מבינם על קופסה שהיתה במדף העליון. זו היתה משאית משוכללת שקנה לי אבא ליום ההולדת, שמרתי עליה מכל משמר ולא התחשק לי להביא לילד הזר. "אולי נוריד אותה?" ביקש איתמר, אבל אני לא הסכמתי.

מאוחר יותר פתח אבא את המיטה שמתחתי, והוסיף עוד שתי מיטות מתקפלות שהשיג החדר נעשה צפוף, והרגשתי שאבא ואמא קצת שוכחים אותי בכל הבלגן.מהחדר השני ליווה אותי בכי של תינוק בכל הלילה שלא הצליח להסתגל מיטתו החדשה.

בסוף הצלחתי להרדם בפרצוף חמוץ ומאוכזב.

כשקמתי בבוקר ראיתי את איתמר יושב על הריצפה עם פיג'מה ומסיע בפרעות את המשאית היפיפה שלי!

"מי הביא לך אותה?" הרגשתי איך הדם עולה לפני ואגרופי נקמצים "מה הבעיה אני אלוף בלטפס" המשיך איתמר להסיע אותה ואפילו לא הרים אלי עיניים. לא התאפקתי. חטפתי את המשאית מידיו ורצתי לאמא שישבה במטבח, הנחתי עליה את ראשי ופרצתי בבכי. "מה קרה יאירוש?" נבהלה אמא. "אני רוצה שהם יחזרו לבית שלהם" אמרתי בקול חנוק.

"יאיר" ליטפה אמא את ראשי "אני יודעת שלא תמיד קל להכניס אורחים, אבל אם תחשוב על החסד הגדול שאתה עושה אתם יהיה לך הרבה יותר פשוט. ואני בטוחה שהשם יתן לך שכר מאד גדול על כך".

כמה דקות ישיבתי מעכל את דבריה של אימי, אח"כ חזרתי לחדר והגשתי את המשאית לאיתמר.

"מעכשיו אתה יכול לשחק בכל מה שאתה רוצה" אמרתי, זה לא היה קל בכלל אבל אני רוצה לגלות לכם שכשנפרדנו בסוף החופש היה לי קצת קשה ועד היום כשאני פוגש אותו לפעמים אנחנו חברים ממש טובים.

שבת שלום צוות אתר פרשת השבוע לילדים