משיבת נפש פ – צ

משיבת נפש אות – פג

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא לִמְחֻזָּקִין וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לִמְזרָזִין. וְלִכְאוֹרָה, אֵינוֹ מוּבָן כִּי אִם כֵּן מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה, וּכְבָר מְבאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁהֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה וְאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה. אַךְ בֶּאֱמֶת כָּל הַהַתְחָלָה וְהָאֶמְצַע וְהַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁלָּנוּ הַכּל הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא הָיָה הָרַבִּי הָרִאשׁוֹן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וּמִמֶּנּוּ הַהַתְחָלָה וְאֶצְלוֹ כָּל תַּכְלִיתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ, כִּי מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְהַהַתְחָלָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת משֶׁה בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג כְּלָל וְאֵין לָנוּ לְהַרְהֵר בָּזֶה כְּלָל, אֵיךְ זָכָה יִלּוּד אִשָּׁה לְהַשָּׂגָה כָּזאת וְכוּ. אַךְ אַחַר שֶׁכְּבָר זָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ וּלְהַמְשִׁיךְ דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, עַל יְדֵי זֶה הוֹדוֹת לָאֵל יֵשׁ לָנוּ מֵהֵיכָן לְהַתְחִיל, כִּי מִנְּעוּרֵינוּ מְגַדְּלִין אוֹתָנוּ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וּמָלִין אֶת הַיֶּלֶד בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִיָּד, וְאַחַר כָּךְ מְחַנְּכִין אוֹתוֹ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת, וּבְוַדַּאי יֵשׁ לָנוּ בַּמֶּה לְהִתְחַזֵּק, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, בַּמֶּה שֶּׁזָּכִינוּ לְהִוָּלֵד וּלְהִתְגַּדֵּל בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וּמַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ בְּתוֹרַת משֶׁה וּבְדִבְרֵי כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַבָּאִים אַחֲרָיו וּמְחַזְּקִין אוֹתָנוּ לִבְטחַ בְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם, וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר עָבַר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעָבַר בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת אַף עַל פִּי כֵן הֵם מַזְהִירִין אוֹתָנוּ לִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמֵנוּ וְלִהְיוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִבְטָחֵנוּ, כִּי הַשֵּׁם אִתָּנוּ אַל תִּירָאוּם כִּי עֲדַיִן עֲדַיִן הַשֵּׁם עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ וְאִתָּנוּ וְקָרוֹב אֵלֵינוּ מְאד כִּי מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַעֲדַיִן חֲבִיבוּתֵיהּ גַּבַּן וַחֲבִיבוּתָן גַּבֵּיהּ וְעַל יְדֵי שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְהַאֲמִין וּלְהִתְחַזֵּק עַל יְדֵי דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁכְּבָר טָרְחוּ וְהִתְיַגְּעוּ בִּשְׁבִילֵנוּ הַרְבֵּה לְקָרֵב אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין גַּם אֲנַחְנוּ לִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנֵנוּ חָזָק וְאַמִּיץ מְאד לְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִכְסֹף אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים וְגַעְגּוּעִים גְּדוֹלִים מְאד וְאָז כָּל מַה שֶּׁהָרָצוֹן מִתְגַּדֵּל וּמִתְפַּשֵּׁט יוֹתֵר עַל יְדֵי זֶה אָנוּ זוֹכִין לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר כִּי עִקַּר הִתְחַזְּקוּת הוּא עַל יְדֵי הָרָצוֹן. כִּי הָרָצוֹן חָפְשִׁי תָּמִיד, כִּי יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אַף עַל פִּי כֵן רְצוֹנֵנוּ וְכוֹסְפֵנוּ חָזָק מְאד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו בֶּאֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמִּתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר וְאָז מִתְחַזֵּק עוֹד יוֹתֵר וְכֵן לְהַלָּן, וּבֶאֱמֶת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כַּמְבאָר בִּפְנִים, יוּכַל כָּל אָדָם לִזְכּוֹת בְּקַל, כִּי הָרָצוֹן חָפְשִׁי לְעוֹלָם, רַק שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ חַיִל וּלְהִתְחַזֵּק בָּזֶה מְאד וְזֶה תָּלוּי בָּזֶה כִּי אֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא לִמְחֻזָּקִין כַּנַּ"ל וְהַהַתְחָלָה הוּא רַק בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיָּגְעוּ כָּל כָּךְ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, עַד שֶׁהִמְשִׁיכוּ דַּעַת כָּזֶה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין הַכּל לְהִתְחַזֵּק וְלִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן וּלְהִתְחַזֵּק עַל יְדֵי זֶה בְיוֹתֵר וְכֵן לְהַלָּן כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן יָפֶה אָמַר משֶׁה וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה אֱלקֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְגַבֵּי משֶׁה יִרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתָּא, הַיְנוּ וְעַתָּה אַחַר שֶׁכְּבָר טָרַחְתִּי וְיָגַעְתִּי בִּשְׁבִילְכֶם כָּל כָּךְ כַּמְבאָר בַּפָּרָשִׁיּוֹת הַקּוֹדְמִים, עַד שֶׁזָּכִיתִי לְהַשָּׂגָה וָדַעַת כָּזֶה אֲשֶׁר יִרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתָּא לְגַבֵּי משֶׁה, עַל כֵּן יֵשׁ לָכֶם גַּם כֵּן יְסוֹד חָזָק וְהַתְחָלָה טוֹבָה שֶׁתּוּכְלוּ לְהִתְחַזֵּק כָּל כָּךְ עַל יְדֵי הֶאָרַת דַּעְתִּי שֶׁאֲנִי מֵאִיר בָּכֶם, עַד שֶׁתִּזְכּוּ גַּם כֵּן לְהֶאָרַת הָרָצוֹן וּלְיִרְאָה גְּדוֹלָה הַנִּמְשָׁךְ מֵהֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַד אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם אֶצְלֵנוּ עַכְשָׁו בְּנָקֵל לָנוּ לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגָה זוֹ, שֶׁתִּהְיֶה הַיִּרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתָּא גַּם אֶצְלֵנוּ עַל יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמֶת. בְּכחַ הַהַתְחָלָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ וְשֶׁל כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַבָּאִים אַחֲרָיו