לעצור באדום בזמן זה יראת שמיים !

יראת שמיים :

וזהו (במדבר יז-ג) "החטאים האלה בנפשותם".
מי שחוטא ועושה עבירה בראש ובראשונה פוגע בעצמו ויורה בעצמו, ומחסר מעצמו רב טוב הצפון לצדיקים,

כי חטא לשון חסרון כמו שכתוב (מ"א א-כא) והייתי אני ובני שלמה חטאים,
ופרש"י חסרים ומנועים מן הגדולה, כמו (שופטים כ-יז) קולע אל השערה ולא יחטיא. ע"כ.

ואמנם בכל חטא עוון ופשע, יש בדבר משום חטא כלפי שמיא,

ויש בדבר משום פגם אמונה ובחינת כפירה, ומשום מרידה במלכות, ומשום חוצפה, ומשום כפיות טובה כלפי מעלה, וכו' וכו',
מ"מ באמת כלפי שמיא לא פגע ולא נגע, בשום בחינה במציאות, וכל הפגיעה המציאותית והמעשית עם השלכותיה, היא כלפי עצמו, הן בעוה"ז, הן בעוה"ב.

ואם על הרחוקים מתורה ומצוות הרחמנות גדולה על חטאתם אשר חוטאים לפני ה', קל וחומר על הקרובים היודעים את ה' ותורתו,
ואעפ"כ מכח עצלות נמנעים כ"פ מעשיית ציווי ורצון ה', או עוברים על רצונו יתברך משום התגברות אחת התאוות,
כגון אוכלים אוכל מפוקפק בכשרותו משום שהוא רעב, או משום שמחירו זול, או משום שהוא יותר טעים לו,
או משום שלא נעים לו מהחברה או מהאדם שהגיש לו את האוכל.

וכן בשאר התאוות כגון התגברות אש תבערת המדורה מהתאווה הידועה. וכן כל כיוצ"ב.
ודבר זה נוגע לכל אחד ואחד מאתנו בזמנים ומצבים משתנים, שאע"פ שהאדם יודע הכל, ויודע שיש בעיה במה שהולך לעשות,
מ"מ משום קלות דעת וקלות ראש, וטיפשות שבאותו רגע – לא עוצר באדום, ונכשל במה שנכשל, ומפסיד מה שמפסיד. ופוגם במה שפוגם, אוי לו, ואוי לנפשו.

אפשר לתקן – אבל זה קל ולא בא בקלות

(ומי יודע מתי יזכה לתקן מה שקילקל אם בכלל יתקן כמו שצריך, ואם יצליח לחזור למדריגתו הקודמת.
אע"פ שהוא בעצמו מזלזל בדבר ואומר "לא נורא", ובעצם לא קרה דבר, ואולי עושה איזה סיבוב (וסיבוך) ופילפול קטן,
שבסך הכל יש כאן ספק דרבנן, או ספק ספיקא דאורייתא, אבל האמת הוא שונה, והוא ג"כ יודע מזה בפנימיות נפשו).

יראת שמיים

והנה אנו רואים שיש אנשים שעומדים בנסיונות עצומים של סכומים עצומים והון עתק,
ומוכנים לוותר ואפילו להפסיד סכומים אדירים ולא להכשל באיסור ריבית, או איסור גזל וכיוצ"ב,
ויש שנמצאים במקום סתר ואש התאווה בוערת עד השמים ונמנעים מלעבור על רצונו ית',
ומאידך יש כאלו שאפי' בשביל סכום זעום ופרוטות ממש עוברים על מה שעוברים ולא עומדים בנסיון,
וכן משום נוחיות כל שהיא, או סיבה כל שהיא נכשלים במה שנכשלים.

ואם תסביר שתלוי בדרגת היראת שמים של האנשים המשתנים ואכן זה כך,
עדיין נצטרך להסביר איך אותו אדם בעל יראת ה' טובה וטהורה לפעמים מתפתה ומתנהג כזול שבזולים וכמטורף בדעתו.

עיצה טובה ליראת שמיים

ואכן כך אמרו חז"ל (ע' סוטה ג.) אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות,
ואכן (דברים י-יב) מה ה' אלקיך שואל ממך, כי אם ליראה אותו.
ואכן היראת שמים, צריכה שמירה מעולה ותחזוק נאות !
(כגון ע"י לימוד קבוע בספרי מוסר וחסידות, ושיחת חבירים יראים ושלימים ביראת שמים וכו').

ואכן אשרי האיש השם את מעייניו לדבר הזה, וכמ"ש (תהלים קיב-א) אשרי האיש ירא את ה',
וכתיב (קהלת יב-יג) סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.

וזה בחי' הנאמר בפרשת קורח "החטאים האלה בנפשותם" כי מי שחוטא – בעצמו חוטא ולעצמו מזיק, הכל כנ"ל.

ויהי חלקינו עם בעלי יראת ה' הטהורה, העומדת לעד (ע' תהלים ט-י).

בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"
הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה – 050-4161022

לצפיה והאזנה – פרשת קורח מתוך הספר שי עולמות