כבוד השבת להיות בשמחה
לקט מעלות על שמירת השבת על פי חז"ל ועיצה מעשית לשמחה בשבת !
כמה מעלות מחכמינו ז"ל על כבוד השבת ושמירתה…
כבוד השבת | לקט מחכמי ישראל
אמרו חכמינו ז"ל (ברכות נז:) שיום שבת קודש הוא מעין עולם הבא,
ואמרו (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ח) ברכת ה' היא תעשיר (משלי י-כב) – זו ברכת שבת.
ואמרו (שבת יב) אמר הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקשה ליתנה לישראל לך והודיעם.
ואמרו (שבת קיח:) כל המשמר שבת כהילכתה, אפילו עבד ע"ז מוחלים לו.
ואמרו (שם) אלמלי משמרים ישראל שתי שבתות – מיד נגאלין.
שבת נותנת עשירות
ואמרו (שם) עשירים במה הן זוכין לעשירות? בשביל שמכבדין את השבת.
ואמרו (שם קיט.) לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו בה את השבת.
ואמרו (ביצה טו.) א"ל הקב"ה לישראל בני לוו עלי וקדשו קדושת היום, והאמינו בי, ואני פורע.
ואמרו (שם טז.) כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה חוץ מהוצאת שבתות.
ואמרו (שם) תניא, אמרו עליו על שמאי הזקן שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת, מצא בהמה נאה, אומר 'זו לכבוד שבת', מצא אחרת נאה הימנה, מניח את השניה, ואוכל את הראשונה, ואמרו (שם) נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם ערב שבת, ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו.
ואמרו (יבמות צג.) ליראה את ה' אלקיך כל הימים (דברים יד. כג) – אלו שבתות וי"ט.
ואמרו (ב"ר יא-ב) לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השבוע, כמו שהוא דומה בשבת.
ואמרו (שם יז-ז) ג' נובלות הן, נובלת העוה"ב – שבת. ואמרו (שם עט-ז) יעקב אבינו שמר את השבת קודם שניתן.
קדושת השבת
וכן אמרו (שם צב-ד) ששמר יוסף את השבת קודם שתינתן.
ואמרו (שמו"ר כה-טז) מצינו בתורה בנביאים ובכתובים, ששקולה שבת כנגד כל המצוות.
ואמרו (ויקר' ג-א) (קהלת ד-ו) טוב מלא כף נחת – זה יום השבת. ממלא חפניים עמל – אלו ו' ימי המעשה.
ואמרו (שהש"ר א-ה) שחורה אני – כל ימות השבוע, ונאוה אני בשבת.
מצווה לענג את השבת
ואמרו (פסיקתא רבתי כג) כל שהוא מתענג בשבת, שואל – והקב"ה נותן לו משאלותיו (וכי יש סגולה יותר טובה וקלה וטעימה ונוחה מזו ?!). ואמרו (פרקי דר"א יט) בזכות יום השבת, ניצל אדם מדינה של גיהנום.
והנה מצוה לענג את השבת, וכמ"ש (ישעיה נג-יג) וקראת לשבת עונג, ומצוה לכבדו במלבושים.
וכמ"ש (שבת קיג.) (ישעיה נח-יג) וכבדתו – שלא יהא מלבושך של שבת, כמלבושך של חול.
ואמרו (שם קיח.) כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצָרים,
ואמרו (שם) כל המענג את השבת – נותנים לו משאלות לבו, ועיי"ש דמענגו באוכל.
ואמרו (ירושלמי טו-ג) לא ניתנו שבתות אלא לאכילה ושתיה / לעסוק בהם בדברי תורה.
סעודות שבת
ואכן בשעת סעודות שבת קודש מתאספת כל המשפחה, ושרים ומזמרים זמירות שבת, ואומרים דברי תורה, ומתענגים במעדני שבת, וזה הזמן להאהיב את קיום התורה לבניו ובנותיו. והכל מתוך אהבה ושלום, כי שבת קודש הוא בחינת שלום, בבחי' "שבת שלום/ ומבורך" בחי' "ופרוס עלינו סוכת שלומך" שאומרים בתפילת שבת ויש להרבות באהבה וחיבה ושלום עם בניו ובנותיו ואשתו.
ואמרו בתיקוני זוהר (תי' כא, דף נז.) אי אית ליה קטטה בחולא עם בריה או עם אתתיה, יהא ליה שלמא עמה בשבת.
ואמרו בזוה"ק (פ' קורח, דף קעו:) שבת איהו שלום דעלאי ותתאי. ומשום כך היצר הרע שם כוחות מיוחדים להפר את השלום, ולעורר הקפדות ומריבות ולהדליק את אש המחלוקת, בין הילדים, ובין ההורים והילדים והנערים ונערות, ובין ההורים בעצמן.
שלום בית
וע"ז קרמיז לן קרא "לא תבערו אש" – המחלוקת והמריבות.
"בכל מושבותיכם ביום השבת".
'מושבותיכם' – רמז לשעת הישיבה מסביב לשולחן השבת.
ויש לתת את הדעת לא להיכנס למלכודת, ולהעביר כל השבת קודש מתוך אהבה חיבה ושלום מילים טובות ופירגונים… שזה עיקר כבוד שבת והשמחה בשבת שאמר רבינו נחמן עיקר כבוד שבת היא השמחה להתענג על השבת על האוכל ועל הבני משפחה – וזה סגולה לשלום בית והצלחה לכל השבוע… ועוד ועוד ברכות בלי די !
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת נצח מאיר
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
