להתעלות מדרגה לדרגה

להתעלות – פרשת השבוע וילך מאת ראש ישיבת ברסלב מאיר: כל יהודי צריך להתעלות מדרגה לדרגה, וזה בחינת התשובה שעושים בעשרת ימי תשובה וימי אלול לחזור בתשובה ולהתעלות ולהתקרב יותר ויותר לאור האלוקי. המשיכו לקרוא ולהתעלות.

להתעלות מדרגה לדרגה | פרשת וילך

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר וילך.
לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.

זהו (דברים לא) "וילך משה בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא".
כי הצדיק כל ימי חייו עולה ממדריגה למדריגה, וכמסופר הרבה על רבינו הקדוש ז"ל שכך נהג כל ימי חייו,
וע"כ כשהצדיק מגיע לסוף שיא מדריגתו, אין לו יותר חיות ותפקיד בעוה"ז,
שזה בחי' מה שרבינו ז"ל הי' בסוף ימיו 'כבר הייתי לפשוט כותנתי' היינו הגוף,
שזה בחי' "לא אוכל עוד לצאת ולבוא",היינו "לצאת" מהמדריגה הקודמת, "ולבוא" למדריגה יותר עליונה.

כי אכן זהו עיקר תפקידו של יהודי כל ימי חייו לעלות תמיד ממדריגה למדריגה,
ומבואר בלקוטי מוהר"ן (קמא, סי' יא-א) שע"י כל תשובה ותשובה שאדם עושה – עי"ז זוכה לעלות ממדריגה למדריגה.
ומבואר עוד (ליקו"מ ח"א סי' כב-י) שיש בכל דרגא ודרגא, וכן בכל עולם ועולם, בדרגות "נעשה ונשמע",
כי כל אחד לפי מדריגתו, יש לו בחי' 'נעשה', בחי' תורה, היינו הנגלות לו, ובחי' 'נשמע', שהוא בחי' נסתרות, בחי' תפילה, כנ"ל,
כי מי שבא למדריגה גבוה מהראשונה, אזי נעשה מהנשמע שלו בחי' נעשה, ואזי יש לו בחי' נשמע אחרת גבוה יותר,
וכן מדרגא לדרגא, עד שיבוא בראשית נקודת הבריאה שהוא תחילת האצילות, ושם ג"כ יש.. ע"ש דבריו הערבים.

עוד איתא בדברי רבינו (שם, ליקו"מ קמא, סי' כה-ב) וז"ל:
ודע שבכל עולם ועולם ובכל מדריגה ומדריגה – יש שם דמיונות, והם הם הקליפות הקודמות לפרי,
וסובבים את הקדושה בבחי' (תהלים יב-ט) סביב רשעים יתהלכון,
וכשאדם נעתק ממדריגה למדריגה – אזי צריך לו לילך דרך אלו הדמיונות כדי להגיע אל הקדושה עיי"ש.
[עכ"פ טוב לדעת, שהאדם תמיד מלא דמיונות וצריך להזהר מהם].

ואיתא בשיחות הר"ן (סי' צו) שכשהצדיק עולה מדרגא לדרגא – אזי מנסים אותו אם יש לו כח לעמוד בהיכל המלך,
והיכל המלך הוא בחי' פה של הצדיק שנקרא 'היכל' שהוא בגימטריא 'אד-ני', שהוא בחי' פה, כמ"ש (פתח אליהו- ח"ז דף יז.) מלכות פה,
וזה שהצדיק [השני] חולק עליו – הוא נסיון לזה הצדיק שעליו המחלוקת, אם יש לו כח לעמוד בהיכל המלך, ועי"ז מעלין אותו מדרגה לדרגה יותר עליונה.

ועיי"ש בשיחות הר"ן (סי' קעג) שכשחזר ר' שמעון ז"ל תלמיד רבינו ז"ל מעבר לנהר דאן,
א"ל רבינו ז"ל דע, שכמו שהיה חילוק אצלי מיום לידתי עד היום שיצאת ממני, כמו כן יש חילוק עכשיו בין היום שיצאת ממני לבין היום הזה,
כלומר כל כך עלה ממדריגה למדריגה, ומשם להלן יותר, גבוה מעל גבוה למעלה, עד שנעתק באלו השנים מדריגות רבות כ"כ, עיי"ש באורך.
ועיי"ש עוד (בסימן קעט) שקודם הסתלקותו אמר שכבר הוא עומד עכשיו על מדריגה כזו שאי אפשר להשיג יותר בשום אופן כל זמן שמלובשים בגוף,
ואמר שמתגעגע מאד להפשיט גופו, כי כל ימי חייו מעולם לא עמד על מדריגה אחת בשום אופן, כי כל ימי חייו לא עמד על מדריגה אחת,
אפילו כשהגיע לאיזה מדריגה עליונה שהיה, אפילו לתכלית המדריגה, אעפ"כ היה מחפש יותר, עד שהגיע למדריגה גבוה יותר ויותר,
וכן הי' תמיד כל ימי חייו, ולבסוף הגיע למדריגה כזו גבוה, שאיאפשר בתוך הגוף להשיג יותר בשום אופן וע"כ היה מוכרח להסתלק.

וראה בספר אור המאיר (פ' נשא) שביאר כן על מאמר חז"ל (אבות א-יז) כל ימי גדלתי בין החכמים,
שפי' שגדל כל ימיו, ולא עמד על מדריגה אחת, כ"א כל יום הלך והוסיף עבודה.
וכ"כ הכהן הגדול רבי צדוק מלובלין זצ"ל (פרי צדיק קדושת שבת, מאמר ג)
שביאר את הפסוק (זכריה ג-ז) ונתתי לך מהלכים בין העומדים –
שהמלאכים נקראים 'עומדים', כי תמיד עומדים על מדריגה אחת, כמו שנברא,
אבל האדם גם בהיות נשמתו בשמי מרום בין העומדים – הוא מהלך מחיל לחיל, ובכל שעה משיג יותר.

ויהי רצון שנפנים הדברים ונזכה להתעלות ולעלות כל ימי חיינו מדרגה לדרגה.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד