ליקוטי עצות – לֵיצָנוּת

א.
הַמַּלְעִיג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל הַמֹּחַ, וּמְעַקְּמִין וּמְעַרְבְּבִין וּמְבַלְבְּלִין דַּעְתּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִלִּמּוּדוֹ הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת, וְלִבּוֹ מְטֻנָּף כְּמוֹ בֵּית הַכִּסֵּא, וְעַל־יְדֵי זֶה עֲצָתוֹ חֲלוּקָה לְעוֹלָם וְאֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ בְּשׁוּם דָּבָר, וְעַל־יְדֵי זֶה גּוֹזְרִין לְגָרֵשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹמָם וְנִלְקָח סוֹד הָעִבּוּר מֵאִתָּנוּ. וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ מַחֲלוֹקוֹת (סא, א ב ג) 

ב.
יֵשׁ עַכְשָׁו סְפָרִים הַרְבֵּה וְגַם עֲתִידִין לִהְיוֹת עוֹד סְפָרִים הַרְבֵּה וְאָסוּר לְהַלְעִיג עַל שׁוּם אֶחָד מֵהֶם, כִּי כֻּלָּם נִצְרָכִים לְהָעוֹלָם [עַיֵּן תַּלְמוּד תּוֹרָה] (שָׁם ה) 

ג.
הַלֵּיצָנוּת הִיא שְׂחוֹק הַכְּסִיל וְנִתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית (ח"ב פג) 

ד.
בְּנֵי אָדָם הֵם מוֹנְעִים גְּדוֹלִים מְאֹד, וְהָעִקָּר הִיא הַלֵּיצָנוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁמּוֹנֵעַ מְאֹד מִן הָאֱמֶת, כַּיָּדוּעַ הֵיטֵב לְמִי שֶׁבָּקִי בְּחָכְמוֹת וְלֵיצָנוּת שֶׁלָּהֶם. לֹא מִבָּעֲיָא חָכְמוֹת וְלֵיצָנוּת שֶׁל קַלֵּי עוֹלָם הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַמֶּחְקָרִים, שֶׁמִּתְלוֹצְצִים הַרְבֵּה מִדַּת יִשְׂרָאֵל כַּמְפֻרְסָם, שֶׁזֶּה מַזִּיק וְעוֹקֵר אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלַן, אֶלָּא אֲפִלּוּ הַחָכְמוֹת וְהַלֵּיצָנוּת שֶׁל הַנִּרְאִין כִּכְשֵׁרִים וַחֲסִידִים, וְעוֹשִׂים לֵיצָנוּת מִכַּמָּה דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, גַּם הֵם מַזִּיקִים הַרְבֵּה, וּמַרְחִיקִים הַרְבֵּה מְאֹד מֵעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת. וּבְכַמָּה אוֹפַנִּים גָּרוּעַ יוֹתֵר הַלֵּיצָנוּת שֶׁלָּהֶם מֵהַלֵּיצָנוּת שֶׁל הַקַּלֵּי עוֹלָם. כִּי מֵהַקַּלִּים הַנַּ"ל בּוֹרְחִים רֹב הָעוֹלָם, כִּי הַכֹּל יוֹדְעִין, שֶׁחָכְמַת הַפִּילוֹסוֹפְיָא עוֹקֶרֶת אֶת הָאָדָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת וּמוֹרִידִין אוֹתוֹ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל זֹאת הַלֵּיצָנוּת וְהַחָכְמוֹת שֶׁל הַנִּרְאִין כִּכְשֵׁרִים הַנַּ"ל, אֵין הָאָדָם בּוֹרֵחַ מֵהֶם כָּל כָּךְ מֵאַחַר שֶׁיּוֹצְאִים מִפִּי הַכְּשֵׁרִים קְצָת וְהֵם מַלְבִּישִׁים הַכֹּל בְּדַרְכֵי אֱמֶת. וְהַכֹּל מַעֲשֵׂה בַּעַל דָּבָר. וְהוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח. וְיִבְרַח מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל כָּל מִינֵי חָכְמוֹת וְלֵיצָנוּת שֶׁלָּהֶם. וְיֵלֵךְ בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם (שהר"ן פא)