הגה"ק רבי נחמן מהורודענקא זיע"א

יומא דהילולא קדישא של הגה"ק רבי נחמן מהורודענקא זיע"א

הערב, ב' תמוז ליל שישי ערב שב"ק פרשת קורח תשע"ח תחול ההילולא קדישא של הרה"ק רבי נחמן מהורודענקא זיע"א תלמידו ומחותנו ונאמן ביתו של הבעל שם טוב הקדוש, וזקינו של רבינו הק' רבי נחמן מברסלב זיע"א, מנוחת כבודו בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי הבעל שם טוב זיע"א.

רבי נחמן מהורודענקא זצ"ל נולד בשנת ת"מ לאביו ר' יצחק בגליציה, היה נאמן ביתו ותלמידו הקרוב ביותר של הבעל שם טוב הקדוש, הבעל שם טוב קרא לו – לרבי נחמן – 'נאמן ביתי, איש סודי' ('מליצי אש'). לימים השתדך עם בתו של הבעל שם טוב ונהפך למחותנו, כשגדל בנם רבי שמחה נשא לאשה את מרת פייגא ע"ה, בתה של מרת אדל בת הבעל שם טוב הקדוש, בנם של פייגא ע"ה היה רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א.

אמר עליו שכל עוד היה רבי נחמן מהורדנקא בפולין, לא יכלו הרוסים לכבוש את פולין. מסופר כי הבעל שם טוב הקדוש דיבר פעם בשבחו של ר' נחמן ברבים, ורבי נחמן הרכין את אזניו לשמוע קרוב יותר. התלמידים התפלאו על כך, והבעל שם טוב הסביר להם כי רבי נחמן ביקש משמיים שלא ישמע דברים שאינם נצרכים לו, ובשל כך הרכין ראשו לשמוע על מה מדבר הבעל שם טוב כי ראה את שפתיו נעות וקולו אינו נשמע. ולא שמע כאשר דיבר בשבחו.

בחיי הבעל שם טוב רצה מאוד רבי נחמן לנסוע לארץ ישראל, אך הבעל שם טוב לא הסכים לכך ולכן התעכב ונמנע ממנו להגיע לארץ הקודש בחייו של הבעל שם טוב. מעוצם תשוקתו ורצונו העז להגיע לארץ ישראל, בא שוב פעם לבקש את הסכמת רבו, אמר לו הבעל שם טוב שאם רוצה להגיע לארץ ישראל שילך קודם לטבול במקווה. כשחזר מהטבילה סיפר לבעל שם טוב הקדוש כי בטבילה הראשונה שטבל ראה את ארץ ישראל, ובטבילה השנייה ראה את ירושלים, בשלישית ראה את מקום המקדש, ובטבילה הרביעית ראה את קודש הקודשים, אך את ארון הקודש לא ראה שם. ענה ואמר לו הבעל שם טוב הקדוש: "הארון נמצא במז'יבוז'", כשהכוונה לבעל שם טוב עצמו. בעקבות סיפור זה כבר לא התעקש יותר ונשאר אצל רבו כל ימי חייו.

לאחר הסתלקות הבעל שם טוב הייתה דרכו של רבי נחמן להשתטח על ציונו במזי'בוז', ובכל פעם כשבא אל ציון רבו היה רגיל לשאול אם ייסע לארץ ישראל, ורבו לא הסכים. באחד הפעמים כשבא אל הציון וביקש ושאל האם ייסע כבר לארץ ישראל? נענה הבעל שם טוב הקדוש והסכים שייסע, ותיכף ומיד ירד מהציון בשמחה עצומה ובריקודים ושר "אני נוסע לארץ ישראל!".

שהיתה לו מידה, שהיה אומר על כל דבר שראה או שאירע לו, שזה טוב, וגם זו לטובה. והיתה אמונתו חזקה כעמוד של ברזל.  פעם אחת העמידו הנוכרים אנשי חיל בק"ק מעז'יבוז' אצל היהודים, כדי ללחוץ אותם. אמר לו הבעש"ט: התפלל שלא יעמדו החיל אצל היהודים. אמר לו רבי נחמן הורדונקא שזה לטובה. אמר לו הבעש"ט: כמה יפה שלא היית בדורו של המן, שהיית אומר על הגזירה שגזר שגם היא לטובה ואין לך מעלה אלא מה שתלו את המן שהוא ג"כ טוב.

בנסיעתו לא"י מובא שרבינו גילה הטעם על זה שהוא נוסע לארץ ישראל, "כי מקודם כשהיה צריך דבר מזקנו רבי נחמן השוכב בא"י, היה שולח את הצדיק רבי ישעיה ז"ל השוכב בסמילע ועכשיו וכו'… ואינו יכול לשולחו ע"כ הוא נוסע לא"י כדי לדבר עם זקנו ז"ל, ולהעמיד עמו אופן איך יוכל לידע ממנו תמיד מה שהוא צריך לידע על ידו". רבינו הקדוש והנורא מיחידי הדורות על גודל מעלתו כידוע, שכבר בנערותו השיג מה שהשיג, עדיין היה צריך עצה מזקנו.. מי הוא זקנו שרבינו נחמן צריך לידע מה שצריך על ידו דווקא, אין אנו יודעים לומר אלא מה שהובא למעלה, בגלל גודל הסתרת הנהגותיו.

רבי נחמן מהורודענקא זצ"ל נפטר בב' תמוז תקכ"ה, פחות משנה לאחר עלייתו לארץ הקודש, ונטמן בבית העלמין העתיק בטבריה.