נח
לכבוד…
אחדשה"ט!
בעזרת ה' אכתוב לך פניניה הקשורה לפרשת השבוע.
מנוחת הנפש – יישוב הדעת
וזהו (בראשית ו-ט) "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו".
כי העיקר הוא לזכות להשיג יישוב הדעת בזה העולם, שאד יתיישב היטב בדעתו – על מה אתינא להאי עלמא שפילא, ועל מה שמוטל עלינו לעשות ולהתמקד בו בחריצות, וממה שצריכים להשמר ולהתרחק. וכל זה באופן כללי ובגדול, אבל בודאי גם על מעשים שנוגעים יום יום, או מזדמנים לפעמים, וכן על כל דבר המתחדש אצל האדם [ובכלל ישראל] צריכים יישוב הדעת איך להסתכל ואיך להתייחס ואיך להתנהג.
ודדא קני מה חסר, ודדא חסר מה קני, וכמ"ש חז"ל (נדרים מא. ויק"ר א, ו, תנחומא ויקרא א) דעת קנית מה חסרת, דעת חסרת מה קנית. (ולענייננו יישוב הדעת קנית מה חסרת, יישוב הדעת חסרת, מה קנית.
כי מי שאין לו יישוב הדעת מסתובב בעולם כשיכור ומשוגע, שרגע חושב כך ורגע הבא חושב להיפך, ותמיד מבולבל ואינו מוצא את עצמו, ולא יודע להנהיג את עצמו וקל וחומר אחרים, אפילו בניו ובנותיו ומשפחתו הוא. וחי כמי שחי בתוך בועה, ואינו יודע בין ימינו לשמאלו. ודבר זה נותן אותותיו בגשמיות וברוחניות, ונוגע לנצחו ג"כ.
וע"כ שומה עלינו ליישב תמיד את דעתינו, ע"י שיקבע עתים לכך, וכדאיתא בסה"ק מסילות ישרים (פ"ג) וז"ל כלל הדבר יהי' האדם מעיין על מעשיו כולם ומפקח על כל דרכיו שלא להניח לעצמו הרגל רע ומידה רעה, כל שכן עבירה ופשע.
והנני רואה צורך לאדם שיהי' מדקדק ושוקל דרכיו דבר יום ביומו כסוחרים הגדולים אשר יפלסו תמיד כל עיסקיהם למען לא יתקלקלו, ויקבע עתים ושעות לזה, שלא יהי' משקלו ארעי, אלא בקביעות גדול, כי רב התולדה [והתועלת] הוא. וחכמינו זכרונם לברכה הורונו בפירוש צורך החשבון הזה, והוא מה שאמרו ז"ל (ב"ב עח.) על כן יאומרו המושלים בואו חשבון (במדבר כא), על כן יאומרו המושלים ביצרם בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצה כנגד שכרה. ושכר עבירה כנגד הפסידה וכו' ע"ש. וכידוע ומפורסם מאד מדברי רבינו ז"ל ותלמידיו הקדושים מגודל חובת ההתבודדות היומית, הכוללת יישוב הדעת עם תפילה, על תכליתו וכל עסקיו.
והנה ליישוב הדעת נדרש שלות ומנוחת הנפש, ומכאן שטוב לכך קביעת פינה שקיטה ומקום מבודד לבל יפריעו לו להגיע ליישוב הדעת, ועל כן נצרך לכך שעה מתאימה…
וכמבואר כל זה היטב בספרי רבינו ז"ל ובפרט בסה"ק השתפכות הנפש (וכלשון בעל מס"י שהבאנו לעיל וז"ל "ויקבע עתים… שלא יהא משקלו עראי, אלא בקביעות גדול, כי רב התולדה הוא).
וזה בחינת "אלה תולדות נח", כלומר הפירות של מנוחת הנפש "נח איש צדיק תמים" כי מנוחת הנפש שבעקבותיה חשבון הנפש גורמת להצמיח למי שנוהג כן שיהי' איש צדיק תמים. כי הא בהא תליא.
והנה אע"פ שהדברים פשוטים וברורים ואין בהם ספק, מכל מקום העצלות והטירדות, והדמיונות גורמות שיחשוב האדם שאין לו זמן לזה וכאילו יש דברים יותר חשובים מזה, הם הם הגורמים שהעולם רחוק מיישוב הדעת, וממילא מה' וכמבואר בליקו"מ (ח"ב י' מ"ש שעל ידי ישוב הדעת זוכים ע"י שמחה).
ויהי' רצון שנזכה להתחזק תמיד בכך
