לפני ה' תטהרו | פרשת אחרי מות
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת אחרי מות
לכבוד.. אחדשה"ט!
בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע,
וזהו (ויקרא טז-ל) "לפני ה' תטהרו".
פירש הספורנו וזה לשונו : השגת הטהרה והסליחה הגמורה, תהיה "לפני ה'" בלבד, וזה בוידוי ותשובה, שהוא לבדו ידע אמיתתם. ע"כ.
כי יש מי שחוטא ורוצה שרק לא יוודעו מעשיו לבריות,
ויש מי שכבר התפרסמו ונודעו מעשיו לרבים, ורוצה רק שישכח הדבר, ועכ"פ לתרץ אפילו בתירוצי סרק ושקר את מעשיו,
והדים על כך מצאנו בדברי חז"ל (ברכות כח:) כשחלה רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו וכו' אמרו לו רבינו ברכנו, אמר להם יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם, אמרו לו תלמידיו עד כאן? אמר להם הלוואי, תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם.
וכן ביאר הטור (אורח חיים, סי' א, ס"א) את דברי התנא (אבות פ"ה מ"כ) יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר, לפי שהוא (כלומר עזות דקדושה הוא) כלל גדול בעבודת הבורא יתברך, לפי שפעמים אדם חפץ לעשות מצוה, ונמנע מלעשותה – מפני בני אדם שמלעיגים עליו, ועל כן הזהיר התנא שתעיז פניך כנגד המלעיגים, ואל תמנע מלעשות המצוה.
וכמו שאמר רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, כן אמר רבי יהודה בן תימא לענין הבושה שפעמים אדם מתבייש מפני בני אדם יותר ממה שיתבייש מפני הבורא יתברך.
וזה בחי' מש"כ הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ב ה"ב) ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירנו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, שנאמר (ישעיה נה-ז) יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו.
וכן יתנחם על שעבר, שנאמר (ירמיה לא-יט) כי אחרי שובי ניחמתי, ואחרי הודעי ספקתי על ירך, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שנאמר (הושע יד-ד) ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו אשר בך ירוחם יתום. ע"כ.
והנה המקור ליסוד זה האחרון שצריך שיעיד עליו יודע תעלומות הוא קצת קשה, וצריך ביאור (ועיין בכסף משנה מה שנדחק בכך). ועכ"פ הפסוק הזה "לפני ה' תטהרו" כולל את היסוד של הרמב"ם, ואפשר שהוא מקור נאמן ליסוד הזה, שהטהרה והתשובה צריכה להיות אמיתית ומוחלטת, כי עם השי"ת אי אפשר לשחק, וממילא צריכה להיות בדרגה שיעיד עליו יודע תעלומות שלעולם אינו חוזר לדבר זה.
והנה זה פשוט שעבירות שבין אדם לחבירו – לא יכופר לו, אע"פ שיבקש סליחה ומחילה ויעשה תשובה בחרטה גמורה, עד שירצה את חבירו ויפייסנו, וכדתנן במס' יומא דף פה. ונפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סי' תרו, ס"א).
אבל עבירות שבין אדם למקום, אף שבודאי צריך להתבייש מבני אדם מלעבור עליהם, וגם בדיעבד אם ח"ו עבר צריך להתבייש מהם, מכל מקום בודאי שעיקר החשבון והכאב צריך להיות לפני ה', בבחינת מה שאמר דוד המלך (תהלים נא, ד-ו) הרב כבסני מעווני ומחטאתי טהרני, כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד, לך לבדך חטאתי, והרע בעיניך עשיתי.
וזה בחי' (הושע יד-ב) שובה ישראל עד ה' אלקיך, דייקא. והנה איתא במדרש הגדול על הפסוק הזה "לפני ה' תטהרו" – עד שיתכוון לטהרה, לפיכך אתה למד, שכל המתכוון לטהרה – טהרה שורה עליו, וכל המתכוון לטומאה – טומאה לובשתו. ע"כ.
נמצא שככל שמתכוון לטהרה יותר אמיתית, ורצינית, ויותר לשם שמים, ולהתקרב על ידה להשי"ת, ולהתבטל לרצונו יתברך, ולהתדבק בו, כן טהרה בדרגא יותר ויותר עליו שורה .
אשרי הזוכה לכך.
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב מאיר
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
ממולץ מאד לבית היהודי
פרשת השבוע לילדים | פרשת אחרי מות
