להיות בן אדם
א מענט'ש (בן אדם!)
א מענט'ש (להיות בן אדם ! )
ידועים דברי התוספות במס' בבא קמא (דף כג ע"א, ד"ה וליחייב. ושוב בדף כז ע"ב, בד"ה אמאי) שיותר צריך האדם ליזהר שלא יזיק אחרים משלא יוזק. והוא מהכללים הבסיסיים של בן האדם שקורין מענט'ש. וזה נוהג תמיד בשבתו בביתו ובלכתו בדרך. בשבתו בביתו – שלא יזיק לבני ביתו בשום תחום ובשום דבר כולל גזל שינה, וכן שלא יזיק לשכנים בשום פנים. וכן בלכתו בדרך ובנוסעו באוטובוס – שלא ידחוף, ולא יצעק, ולא יפתח חלון כשקר, ולא יסגור חלון כשחם, ולא יעשן סיגריות המזיקות לו ולאחרים, והוא עוון פלילי.
ואם בגשמיות כך, ברוחניות על אחת כמה וכמה שצריכים ליזהר ולא להזיק לשני. לדוגמא לא לגרום לשני ביטול תורה, וכמו שאמרו חז"ל: כשם שמצות תלמוד תורה כנגד כולם כך עוון ביטול תורה כנגד כולם (ירושלמי פאה פ"ק). וכן צריך ליזהר כשמדבר לא להחליש דעתו של זולתו, כמו שבעוונותינו הרבים נודע לי המון פעמים שאנשים ע"י טיפשות פיהם מורידים שומעיהם מעבודת השם ומרחיקים אותם מהקדושה אוי להם ואוי לנפשם אבל גם בגשמיות ודרך מצוות צריך ליזהר מאד.
כאותו "צדיק" שמתעטף בטלית גדול בעטרת כסף שמנה ומתנענע לכל כיווני העולם בכוונות ומרביץ לכל הסביבה מכות נחרצות עם עטרת טליתו. _ וכאותו "צדיק" שטובל כלי זכוכית במקווה ואם ישבר ולא יוכלו אחרים לטבול, לא נורא לו. _ וכאותו "צדיק" שטובל עצמו במקווה ומגיע עם כל המים לטנף האיזור שכולם מתלבשים בו ומשאיר שלוליות מים שגורמים בוץ ועגמת נפש.
וכמו שאמרו חז"ל שעתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל הנעלם, ואמרו חז"ל שזה היורק בפני חברו שגורם ליגעל ולימאס והוא בגסותו לא מרגיש כלום. וכן אלו שמפלסים לעצמם דרך ע"י ריבוי דחיפות עם מרפקים ובלי מרפקים, וכבר אמרו חז"ל שהצנועים מושכים את ידיהם מן לחם הפנים אבל לא דוחפים אף אחד. כבר אמרו חז"ל דרך ארץ קדמה לתורה ומי שאינו בדרך ארץ גם כן אינו בתורה, והוא משובש גדול גם בכל הבנותיו מה התורה התכוונה. וגורם ח"ו בסופו של דבר הרבה חילול השם השם ישמרינו, מהם ומהמוניהם.
בס"ד בזרה"ק
חזק! אם לאנשים היה את השכל הזה להיות קודם כל בן אדם, כמתואר לעיל, היה נחסך הרבה בלבול בעולם
ובעבודת השם בפרט!
ה' יזכנו! אמן!
על זה אנחנו עובדים [או משתדלים לעבוד]….
להיות נורמלי – @#$%^&*&^%$#@@#!