בכי

בכי הוא הנהגת הצדיקים, וגם הקב"ה בוכה גם השכינה.. אבל עיקר מעלת הבכיה היא שתהיה מתוך שמחה ! איך עושים את זה ? תקראו בפרשת השבוע של ישיבת ברסלב מאיר..

בכי | פרשת ויצא

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת ויצא.

לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע.

וזהו (בראשית כט-יא,יז) "וישא את קולו ויבך, ועיני לאה רכות".

הבכי של יעקב אבינו היה על סיבה רוחנית כדפרש"י, והוא מחז"ל (ב"ר ע-יב) לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת [רחל] עמו לקבורה.

ולגבי לאה פרש"י (והוא מחז"ל שם-טו) שבכתה – משום שהכל היו אומרים שני בנים לרבקה, ושתי בנות ללבן, הגדולה לגדול והקטנה לקטן, ולכן בכתה לאה – שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו.

ואכן זו הנהגת הצדיקים במשך כל הדורות, וגם הקב"ה בעצמו בוכה כביכול כמ"ש חז"ל (ילקוט שמעוני איכה סי' תתר כ"ב) (ירמיה ח-כג) מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי,

מה כתיב למעלה מן הענין? (שם ח, כא) על שבר בת עמי השברתי קדרתי. הקב"ה אמר (שם ג-מח) פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי, משל לחכם שלא ראה אבל מימיו, היה לו בן אחד ומת, קרא לכל תלמידיו, אמר להם בבקשה מכם, הראו לי איך בני אדם מתאבלים וכו'

החכם – זה ה', שנאמר (משלי ג-יט) ה' בחכמה יסד ארץ, כיון שחרבה ירושלים וציון ובית המקדש, ועברו על ישראל אותן הצרות, קרא הקב"ה למלאכי השרת, א"ל הראו לי איך ב"א מתאבלים וכו' אף אני (ה') בוכה יומם ולילה,

ואמרו (פתיחתא דעז"ר) באותה שעה היה הקב"ה בוכה ואומר אוי לי מה עשיתי!

וכן משיח בוכה, כדאיתא בזוה"ק (בראשית לט.) כשנכנס משיח להיכל הרביעי ששם אבלי ציון וכל אלה שנהרגו ע"י הגוים, משיח בוכה עיי"ש!

וכן האבות הקדושים בכו, כמ"ש (אבות דרבי נתן ד) אברהם יצחק ויעקב וי"ב שבטים היו בוכים וצועקים, ואמרו (תנחומא חיי שרה-ד) התחיל אברהם לבכות על שרה ולומר (משלי לא-ו) אשת חיל מי ימצא (וכמ"ש בראשית כג-ב) ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה).

ואמרו (איכ"ר פתיחתא) בשעה שחרב ביהמ"ק בא אברהם לפני הקב"ה בוכה, וממרט זקנו.

וכן מצאנו בכי אצל התנאים הקדושים וכמ"ש (מכות כד.) וכבר היה רבן גמליאל, ור' אליעזר בן עזריה, ורבי יהושע, ור"ע מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי, והתחילו בוכין. ואמרו (ע"ז י:) בכה רבו, ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת,

ואמרו (שם כ.) רבי עקיבא בכה, והרבה מאד כיוצא בהם.

וכן בזוה"ק בעשרות מקומות (ע' ח"א ז: יא: וכו) בכה רבי שמעון.

וכתב רבינו יונה (בספר היראה) בכל חודש יום אחד יהיה בבכי בדמעות, ומספד, כאדם הסופד את מתו, על מעשיו ויאומר "אוי לי שעשיתי חטא פלוני, אוי לי.." עיי"ש, וזו היא התשובה המעולה.

ואמרו חז"ל (ברכות לב:) אע"פ ששערי תפילה ננעלו, שערי דמעות לא ננעלו.

וכן אמרו בזוה"ק (שמות קסה.) זכאה חולקיה דההוא בר נש דאושיד דמעון קמי קב"ה בצלותיה [זכה חלקו של אותו אדם שמוריד דמעה לפני הקדוש ברוך הוא בתפילה].

אלא שצריך לעשות את הדבר בזמן הנכון, וכמ"ש חז"ל (ול"ש (תהלים סי' תת פג) ענה ירמיה ואמר להם מעיד אני עלי שמים וארץ אילו בכיתם בכיה אחת!!! עד שאתם בציון – לא גליתם.

ואמרו (ול"ש ויגש, קנב) כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכי, כך אין הקב"ה גואל את בניו אלא בבכי,

כי הבכי שהוא מעומק הלב, ומראה רצון כנה לקירבת ה' – פועל ישועות.

וכמ"ש (תענית כה:) געו כל העם בבכיה וירדו גשמים.

וכתב רבי חיים ויטאל ז"ל (כמדומה בהקדמת העץ חיים וע"ע בשער רוה"ק) שא"ל הר"א הלוי שא"ל הארי ז"ל עצה לענין ההשגה שיקום בחצות לילה ויבכה על חסרון הידיעה וכו',

ואיתא בצוואת רבי משה חסיד מפראג ז"ל שהבכיה טובה בכל עת ובכל רגע, ואל תמנע עצמך מבכיה.

ומ"מ יש להזהר לקיים דברי הבעש"ט הקדוש ז"ל (צוואת ריב"ש סי' מה) שהבכיה שהיא מתוך עצבות היא רע מאד, שהאדם צריך לעבוד את ה' מתוך שמחה,

רק עם הבכיה היא מחמת שמחה (ובקשת קירבת ה') אזי היא טובה מאד.

ועוד אומר רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן סימן קעה.

מעלת הבכי הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוה

ואיתא באזהרות רבי אהרן הגדול וז"ל התבודדות (להיות לבד) יום א' בשבוע בחדר מיוחד בתשובה..

ויבכה בדמעות לפני קונו שיכפר לו על עוונו, ויזהר מהפניות ח"ו בעת הבכי.

וכן איתא בהנהגות רבי אלימלך מליזנסק ז"ל לבכות בדמעות על עוונותיו.

ויהי רצון שנזכה להיות רגילים בבכי כרצון ה'.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה

וגם לתפילה בקבר רחל אמנו / אומן / בשעת רצון של חצות לילה