פרשת וירא | זריזות | עצלות

הזריזות היא מידה טובה ומועילה לעבודת ה' – אצל כל הצדיקים ועובדי ה'.., ובכך יש לחנך ולהרגיל ולהרגיל את הבנים.. והנה אנחנו רואים בחוש שכל העולם כולו ממש לוקים במידת העצלות (ואינם זריזים כי אם לתאוות) בכל הנושאים, ובפרט בעניני עבודת ה'. והנגע הלזה קיים ג"כ אצל אנשים שיש להם רצונות טובים גם בעניני עבודת ה', ואעפ"כ בשביל משהו עצלות מוכנים לוותר, ורואים קורי עכביש כאילו הם חומות בצורות בבטון מזויין. וחלק גדול מאד, אפילו לא מודע כלל בכך.

פרשת וירא | זריזות | עצלות

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת וירא

לכבוד… אחדשה"ט! בעזהי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע.

להורדה והדפסה עלון לשבת על פרשת השבוע וירא. ישיבת ברסלב  >> עלון פרשת השבוע וירא

וזהו (בראשית יח א,ב) "וירא אליו ה'.. וירא וירץ לקראתם". פירש הרמב"ן: כי כאשר ראה אברהם אבינו את המלאכים (בדמות אנשים) עומדים נגדו, ולא היו הולכים לדרכם, רץ לקראתם להביאם אל ביתו. ע"כ.

וזאת כדי לקיים מצות הכנסת אורחים. הרי שאברהם אבינו היה זריז לקיים מצוות.

וכן כתיב (פרשת וירא פסוק ו) וימהר אברהם אוהלה אל שרה, וכן כתיב (שם ז) ואל הבקר רץ אברהם.

ובודאי רק הרוויח מכך שהיה זריז למצוות, וכמ"ש חז"ל (תוספתא סוטה פ"ד) במידה שאדם מודד – מודדים לו,

ולכן גם המקום רץ לפני בניו שלוש ריצות, עיי"ש.

והנה אברהם אבינו בשעת הריצות הי' אחרי ברית מילה (שהוא ניתוח לכל דבר) ומסר את נפשו בזריזות לקיים מצות ה', ואמרו חז"ל (תנחומא כאן ד) וירץ… התחיל דם המילה לטפטף, אמר לו הקב"ה (בשכר) חייך שבזכותך אני אחוס על בניך בשני דמים ואפרע משונאיהם, שנאמר (יחזקאל טז-י) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך – לשון שני דמים – ואומר לך (ישעיה מט-כג) בדמייך חיי.

ומפסוק זה ג"כ יכפילן על שכר הנצחי של מעשי הצדיקים (וכדאיתא בזוה"ק ח"א, דף צח. ודף צט:) וירא וירץ לקראתם. א"ר יהודה בשעה שנשמת הצדיק רוצה לצאת (מהאי עלמא דשיקרא, עלמא שפילא, ליכנס לעולם הנצח) שְֹמֵחָה. והצדיק בטוח במיתתו כדי לקבל שכרו, הה"ד וירא וירץ לקראתם (של מלאכי השרת), בשמחה, לקבל פניהם וכו' וישתחו ארצה – לשכינה, עיי"ש.

והזריזות היא מידה טבעית (אחרי שעבדו עליה) אצל כל הצדיקים ועובדי ה', וכמ"ש חז"ל (שבת כ.) כהנים זריזים הם,

ובכך יש לחנך ולהרגיל ולהרגיל את הבנים וכמ"ש (מסכת סופרים פ"ח-ה) ולא היו מניחים בניהם הקטנים, אלא היו מוליכים אותם לבתי כנסיות, כדי לזרזם במצוות.

והנה אנחנו רואים בחוש שכל העולם כולו ממש לוקים במידת העצלות (ואינם זריזים כי אם לתאוות) בכל הנושאים, ובפרט בעניני עבודת ה'.

והנגע הלזה קיים ג"כ אצל אנשים שיש להם רצונות טובים גם בעניני עבודת ה', ואעפ"כ בשביל משהו עצלות מוכנים לוותר, ורואים קורי עכביש כאילו הם חומות בצורות בבטון מזויין.

וחלק גדול מאד, אפילו לא מודע כלל בכך.

ולכאורה הדבר פלא, למה ספרי המוסר וכו', לא הדגישו דבר זה?

אלא שבזמניהם אכן העולם לא היה כזה מפונק ועצלן, והמחלה הקשה והירידה העצומה באנושות – ירדה במיוחד רק בדור הזה, דור השפע היחסי, שכל דבר זמין מיד, דור של חוסר יישוב הדעת משַוֵעַ, דור של מתוסכלים, אשר כל הסלט הלזה ביחד מוליד עצלות כרונית.

אלא אם כן לוקחים את עצמם לידיים, ובפרט ע"י יראת שמים. שאז כשמרגישים נוכחות ה', הכל משתנה לטובה,

וכמ"ש בשולחן ערוך (או"ח סי' א סא') בדברי מו"ז מור"ם זצ"ל, וז"ל (תהלים טז-ח) שויתי ה' לנגדי תמיד. הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני השם אלוקים, עיי"ש כל דברים המתוקים,

ומסיק: ומיד כשיֵעוׂר משנתו – יקום בזריזות לעבודת בוראו יתעלה ויתרומם. עד כאל לשונו.

ואיתא בצוואת הריב"ש (סי' ב) וז"ל יאחוז במידת הזריזות מאד. ויקום בזריזות משינתו, וכן כל דבר שיעשה – יעשה בזריזות, ואיתא בכתר שם טוב (סי' שנא) ע"פ (משלי לא-זך) צופיה הליכות ביתה, פירוש  צופיה הנשמה, הליכות ותנועות של עולם העליון שהוא ביתה של הנשמה, וכמו שהמלאכים זריזים מאד (ע' ברכות ד:), כן גם הוא ראוי לו שלחם עצלות לא יאוכל. כן איתא בדברי רבינו ז"ל מברסלב (ספר המידות, עצלות ב) שעל ידי הזריזות מסיר את השינה, ומחייה את המוחין.

פרשת השבוע לילדים | סיפורים על מצוות הכנסת אורחים >> פרשת וירא לילדים

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד