גולגולת | פרשת במדבר, ברסלב.

גולגולת נשמע מפחיד ??? מזכיר את יום המות נכון ? ראש ישיבת ברסלב מדבר על פרשת השבוע על המושג של גולגולת ושורש המילה ומשמעותה משולב בטעם טוב ותוכחת מוסר מתוקה על משמעות החיים !

גולגולת

בס"ד, אחדשה"ט!

כתוב בפרשת השבוע במדבר 

(במדבר א, א-ב) "וידבר ה' אל משה במדבר… שאו את ראש… כל זכר לגולגלותם".

המילה "לגולגלותם" אומרת דרשני, קודם כל שהיא לכאורה מיותרת, ובלעדיה גם כן הכוונה ברורה ביותר בפסוק.

ועוד שהיא נראית כעין זילזול, וכי בעבדים או ראשי בקר עסקינן שמונים אותם לפי גולגולת ?

וכי מישהו יכנס לבית המדרש ויתבטא נראה כמה גולגלות יש כאן, וכיוצא בזה ?

וגם זה נשמע כעין דיבור של סלנג.

אלא שרמז נפלא ישנו בפסוק הזה [כל זכר לגולגלותם, מבן עשרים שנה ומעלה], כי אמרו חז"ל (אבות פ"ה מכ"א ) בן עשרים לרדוף, כי אדם צעיר בגיל עשרים, שצריך לדאוג לפרנסת אנשי ביתו, והוא מלא מרץ ומוסיף כח והולך, מבית המדרש, ויוצא לרחובות, ומגלה את העולם,

ויחד [ובעקבות] כל הנ"ל, גם מתגברים אצלו התאוות והנסיונות, והבילבולים, כי העולם הזה מבלבל מאד, ובולע אותו ממש.

ובפרט אדם צעיר שיש לו הרבה תקוות ודמיונות ביחס לכל חיי העולם הזה, וחושב שהחיים שלפניו כעין נצח, ולאורך זמן ישאר צעיר (וכדאמרי אינשי בישי "העולם שייך לצעירים"), ובודאי עלול לשכוח מאחריתו ותכליתו וסופו,

ע"כ רמיז ליה קרא דע לך כי "כל זכר", אפילו הוא צעיר ביותר מבן עשרים שנה, שהחיים לפניו, אבל הוא "לגולגלותם", סופו להיות בסך הכל גולגולת, כי סוף האדם למות, (ברכות דף יז.) והתולעים יאכלו אותו בשקיקה, וזה מה שסופו להיות….. גולגולת.

משמעות המילה גולגולת

(שאגב הוא לשון גלגל, כמו שכתבו הקדמונים, הן משום שאדם מתגלגל רוב ימיו כגלגל, וחוזר לכעין אותו מצב, ע"י ריבוי עליות וירידות, הם משום שהחיים הן כגלגל החוזר בעולם, (שבת דף קנא:) ודור הולך ודור בא (קהלת א,ד) ותמיד הדור הצעיר חושב שיספיק לחטוף הרבה,

והסוף של כל בעלי הדמיונות ידוע, ומאומה לא ישא בעמלו (שם ה,יד).

והרבה צעירים שחשבו שהנה הנה כובשים את העולם, נמצאים בבתי עלמין, והם בסך הכל גולגולת).

ויש רמז בתוך רמז על צמד המילים "זכר לגולגלותם", לרמז על כך שמכל התאוות, ובפרט מהתאווה הידוע, לא ישאר כלום. זכר-רמז לתאוה, בחי' כאיש גבורתו (שופטים ח-כא)

"לגולגלותם" – רמז שסופו גולגולת.

וכמ"ש רבינו מברסלב ז"ל (שיחות הר"ן סי' ו) שהיצר הרע דומה כמי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה, ואין אדם יודע מה בתוכה, והוא מרמה בני אדם (ומגרה אותם) ושואל לכל אחד מה אני אוחז?

ולכל אחד נדמה כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאוה,

ועל כן הכל רצים אחריו, כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ,

ואחר כך (ולפעמים זה בסוף ימיו) פותח את ידו, ואין בו כלום. כי אין מי שימלא תאותו אצלו.

ואשרי מי שזוכה לקבל עול מלכות שמים מנעוריו, ואזי טוב לו. ועכ"פ מעתה ומעכשיו יש לצאת ולברוח מהדמיון שהעוה"ז מסוגל לספק תאותו, כי גם הנפש לא תמלא (קהלת ו,ז)

וכמ"ש חז"ל (קהלת רבה ו) וכמובא בריש ספר "מסילת ישרים"(פרק א)

משל למה הדבר דומה ? לעירוני שנשא בת מלך,

אם יביא לה כל מה שבעולם – אינם חשובים לה כלום , שהיא בת מלך ,

כך הנפש, אילו הבאת לה כל מעדני עולם – אינה כלום לה

למה ? שהיא מן העליונים.

בברכת התורה וכטו"ס,

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד.

פרשת השבוע | תהילים