7 הרועים של עם ישראל vs מפורסמים של שקר!

(שמות טו-יג) "נהלת בעוזך אל נווה קודשך".

איתא (מובא) בדברי רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קמא-סי' כב-ג) שצריך לראות למלאות את הידיים, שהיא האמונה [כמו שכתוב (שמות יז) ויהי ידיו אמונה], על ידי הארה משבעת הרועים [שזה אחד מהתפקידים המרכזיים של הרועים וגדולי מנהיגי וצדיקי הדור, לשמור על טהרת האמונה, וההשקפה התורנית, אצל צאן מרעיתם, דהיינו עם ישראל, וליישר את העקומימיות, ולחזק ידיים רפות וכושלות, ללכת ולצעוד על פי רצון התורה, רצון ה', באמת],

שהם כלליות של כל מנהיגי הדור, בבחינת (שמות כט) שבעת ימים תמלא ידם

7 הרועים של עם ישראל vs מפורסמים של שקר!

[כי כל יום מהשבוע, כנגד ספירה מהספירות העליונות, יום א' כנגד חסד, כנגד אברהם אבינו, יום שני כנגד גבורה, כנגד יצחק אבינו, וכן כל שבעת הימים. ותפקיד הרועה לדאוג לצאנו, ולמלא ולהשלים ולחזק וליישר את האמונה המכונה ידיים, כנ"ל],

כי הם רועים האמונה לתקנה ולהשלימה, ועל שם זה נקראים רועים, על שם ורעה אמונה (תהלים לז-א). וכל עיקר אמונת ישראל ממשיכים הם להדור.

וזה בחינת (דברים לג) כל קדושיו בידך. [היינו תראה שאמונתך=ידך, תתנהג ותהי' מחוזקת על פי כל קדושיו, היינו צדיקי אמת, רועי ישראל] שהם בחינת כלליות של כל מנהיגי הדור. וזה בחי' (הושע יב) ועם קדושים נאמן.

ומשה – שהוא אחד משבעה רועים, נקרא על שם זה "רעיה מהימנא" [כך מכונה משה רבינו בזוה"ק בכל מקום ופי' "הרועה הנאמן". ולענינינו פירושו "על שם שהוא רועה את האמונה" (כן הוא בהוספות ליקוטי מוהר"ן מכתב יד).

ואי אפשר לבוא לאלו הרועים, שהם כלליות של הקדושה, אלא על ידי עזות, כמאמר רבותינו ז"ל (אבות פ"ה) הוי עז כנמר כמו שכתוב (שמות טו) נהלת בעוזך אל נווה – קודשך, היינו ע"י עזות נכנסים לתוך הקדושה.

כי יש רועים דסטרא אחרא, והם ג"כ מפורסמי הדור וכופין אנשים לתחות שיעבודייהו. ועיקר מלכותם הוא ע"י עזות, [וכמו שראיתי איזה אדמו"ר-בבא, אברכצ'יק מנוזל שהכריז על עצמו כאדמו"ר, והלך ברחוב ומולו בא זקן ותלמיד חכם מופלג, והעם הארץ הנ"ל, דרש שהת"ח יזוז הצידה כשהוא עובר.

וכן אחר כיוצא בו, דיבר עם תלמיד חכם בבית הכנסת ופתאום המחוצף הנ"ל התיישב ונשען אחורה כמלך, ודיבר מלמעלה למטה.

וכן אחר כיוצא בו, נכנס לאולם שמחות והושיט ידו כדי שכולם ינשקו לו את היד וכך עבר בהילוכו, וכן עם הארץ.., מנוזל אחר, ישב בשמחה, והתחיל לקרוא לאנשים שיבואו אליו ויעשו כרצונו, ואלו דוגמאות של עזות קטנה יחסית לעזותם הגדולה, כי עזות – היא מלכותא בלא תגא (סנהדרין קה.)

והם ככלבים בעזותם (כידוע מנביחת הכלב כנגד כל אדם) בבחי' (ישעיהו נו-יא) והכלבים עזי נפש – המה הרועים, והם פני הדור כפני הכלב.

ועל כן כדי להנצל מהם, מתחת ממשלתם, אי אפשר רק על ידי עזות לעמוד כנגד עזותם (ולא להכנע לרצונם ודרישתם ולא לכבדם כרצונם, ולהתעלם מהם, ואף לעמוד כנגדם לפי הצורך, ולהתייחס אליהם כמו שבאמת מגיע להם, דהיינו ככל אדם רגיל),

ואז "נהלת בעזך אל נוה קדשך", שנכנס לתוך הקדושה, וכל הקולות, הן של צעקה (בתפילה והתבודדות, או בעסק התורה, או גניחה של תשובה, או קול של תשוקה וכיסופים לה'), הן של אנחה, הן קול שופר, הן קול זמרה,

כולם הם בחינת עזות, בבחינת (תהלים סח) הן יתן בקולו, קול עוז (כלומר מי שרוצה לקבל קול ה' ולהתחזק באמונה – והעצה לכך "קול עוז" היינו עזות דקדושה.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

יש לי רב – אמר עשו הרשע !

אין על רבינו הקדוש – מי שטעם מבין!