"7 באוקטובר" – לעורר אותנו להתפלל כי השם אוהב את תפילות עמו ישראל | פרשת וישלח

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר וישלח לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

הטבח והפחד של "7 באוקטובר" – לעורר אותנו להתפלל כי השם אוהב את תפילות עמו ישראל | פרשת וישלח.

(בראשית לב-ו) "וישובו המלאכים אל יעקב לאמור, באנו אל אחיך אל עשו, וגם הולך לקראתך, וארבע מאות איש עמו".

איתא בזוהר הקדוש כאן (דף קסז, ב) כיון דאמר "באנו אל אחיך" לא ידענא דאיהו עשו, וכי אחין אחרין הוו ליעקב?

אלא "באנו אל אחיך", ואי תימא דהדר בתשובה ואזיל באורח מתקנא (פי' מתוקן) – לאו הכי, אלא 'עשו הרשע' כדמעיקרא,

"וגם הולך לקראתך" ואי תימא בלחודוהי אזיל – לאו הכי אלא "ארבע מאות איש עמו". וכל כך למה? (פי' למה הפחידו המלאכים כ"כ הרבה את יעקב?),

בגין דקב"ה אתרעי (פי' מתאוה ומצפה) תדיר בצלותיהון דצדיקיא, ומתעטר בצלותיהון, דההוא מלאכה דממנא על צלותיהון דישראל סנדלפון שמיה, נטיל כל אינון צלותין, ועביד מינייהו עטרה לחי עולמים וכל שכן צלותיהון דצדיקיא, דקב"ה אתרעי בהון, ואתעבדון עטרה לאתעטרא באינון צלותין לקב"ה.

ואי תימא משריין קדישין הוו אתיין עמיה, אמאי דחיל? אלא צדיקייא – לא סמכין על זכותייהו, אלא על צלותהון ובעותהון לגבי מאריהון. (ועיי"ש מגודל מעלת תפילת הציבור והרבים לעומת היחיד).

הטבח והפחד של "7 באוקטובר"

והנה הרבה אירועים מפחידים קורים כל הזמן עם היחיד ועם הכלל, ואין להכנס להיסטריה, ולא לחרדות, אבל יש להתפלל על כל צרה וצרה שלא תבוא, ועל כל דבר מפחיד, כי זה עיקר מטרת שמים מה שמפחידים אותנו – הוא כדי שנתעורר להתפלל, כי הקב"ה מתאוה לתפילתם של ישראל ושל צדיקים. (כנ"ל בזוה"ק, יבמות סד,א, פס"ז לך לך טז-א, ושוב בזוה"ק בדף קסט,א. ועוד).

והנה לדוגמא מאז אירועי שמחת תורה תשפ"ד – המכונים אירועי "7 באוקטובר", מיליוני יושבי ארץ ישראל אנשים נשים וטף, ילדים צעירים וזקנים בפחד תמידי, בהתחלה מפחד הטילים שהחמאס שלח, ופגעו והרסו (על אף שהיו ניסים גלויים רבים מאד), ואח"כ נוסף הפחד של מצב וסכנת החיילים והשבויים,

ואח"כ נתוסף הפחד של כח רדואן וטילים לרבבות של טילים מדוייקים של חיזבאללה, ואח"כ תוס' פחד של אירן וגרורותיה, בתימן ובעירק ובסוריה, ואח"כ פחד הבדידות ושכל העולם כולו ממש ממש נגד ישראל לא רק רוסיה וסין וכו', אלא גם ארצות הברית וכל אירופה, והאו"ם וכו',

וגם פחד הנשק האינסופי שנמצא בידי מחבלים ביהודה ושומרון וכו'.

וכל זה מן השמים להפחידנו (כי אכן יש ממה לפחד) כדי שנתעורר לבקש רחמים מהשי"ת. מה שעדיין צריך חיזוק רב, כי עדיין היחידים והציבור רחוקים מתפילה, וכששומעים דבר מה – רצים אצים לשמוע ולהתעדכן בחדשות יותר מלרוץ להתפלל.

וכן בדבר יום ביומו ישנם מאורעות עם יחידים כי רבים המה, זה הבן נפל בגן ושבר עצמות, וזה עבר תאונת דרכים, וזה ירי ופיצוץ ודקירת מחבלים, וזה קיבל דלקת ריאות, וזה דלקת קרום המוח, וזה התקף לב, וזה קיבל סכרת, וזה ביקרו גנבים אצלו בבית,

וזה מס הכנסה התיישב על עצמותיו, וזה לא גומר את החודש מריבוי הוצאות ולא מספיק הכנסות, וזה סובל מבניו ובנותיו המתחצפים ומראים סימני פריקות עול, וזה סובל מחוסר שלום בית, וזה מחולשה ובריאות רפויה, וזה מחובות ובעלי חובות, וזה מבנותיו ובניו שהגיעו לפרקן ואין שידוך מתאים,

וזה מכליון עינים לזכות לפרי בטן, וזה מהורים סנילים, חולים ולא מתפקדים וכו' וכו' וכו'. וזה שקולט שהזמן חולף ועובר כהרף עין, ועדיין רחוק מקירבת ה' ומעבודת ה', ומידיעת התורה, וזה התאוות מציקות לו, וזה מידותיו לא מתוקנות כלל בהרבה מאד תחומים ופרטים

וכל זה אמור לעורר אותנו לחזור בתשובה שלימה, ולהרבות בתפילה בכוונת הלב.

ויהי רצון שנתעורר להרבות בתפילה ולתקן מעשינו.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר