שובו בני אדם

תשב אנוש עד דכא. (תהילים צ, ג)

תשוב — זו שיבה… זו ביאה (ספרא פרשת מצורע והובא בפירש"י עה"ת),

כלומר: אומר דוד המלך רבש"ע הנך מביא את האדם לידי ייסורים

עד דכדוכה של נפש, ולפעמים ייסורי מוות, אם יש צורך בכך..,

וכל זה ממידת רחמנותך, כדי שיחזור ויעשה תשובה !

וזהו ותאמר שובו בני אדם,

היינו ותאמר [לאדם בעל הייסורים] בכמה וכמה אופנים ורמזים, ו"דוגרי", 

שובו – תיישב דעתך בן אדם מה התכלית.., 

תשנה את המעשים שלך, ותחזור להיות בן אדם.

ועצם הייסורים בפרט כשהם קשים הם קריאה לתשובה,

וכדאיתא בזוה"ק (שלח דף קסח ע"א) אעא דלא סליק נורא… מבטשין ביה

ויש שעושה כן בעודו צעיר,

ויש בימי זקנה (עי´ בא"ע).

(מתוך הספר "שי למורא" פי' על תיקון הכללי)