(במדבר טז-ב) "קרואי מועד, אנשי שם". כי איתא בדברי רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן א) שיש 3 מידות רעות שהם מחריבי ירושלים, דהיינו הלב [כי ירושלים בחי' יראה שלם (ב"ר נו-י), היינו שלימות היראה, שהוא בחי' לב, היינו שלימות היראה התלויה בלב כמ"ש חז"ל (קדושין לב:) דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלקיך (ויקרא יט יד. ועוד הרבה).
וזה בחי' (ישעיה מ-ב) דברו על לב ירושלים)], היינו שהמידות הנ"ל מפסידים היראה התלויה בלב, כי שלוש אלו דהיינו תאות ממון, תאות אכילה ותאות משגל הם בלב, וע"כ מפסידים היראה שבלב.
3 מידות רעות
וזה בחי' קרואי מועד, אנשי שם (במדבר טז-ב), אנשי שם – זה בחי' ג' מידות הנ"ל, שהם: תאות ממון, תאות משגל ותאות אכילה, שכל אחת ואחת נקרא 'שֵם'.
ממון כמ"ש (שמות כ-כא) בכל מקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך. בחי' (משלי י-כב) ברכת ה' היא תעשיר. אכילה, כמ"ש (רות ד-יא) וקרא שם בבית לחם.
משגל, כמ"ש (אסתר ב-יד) כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם.
וגם היראה שבלב – הוא ג"כ בחי' שֵם, בבחי' (דברים כח-נח) ליראה את השם הנכבד.
וזה קרואי מועד – אנשי שֵם, שצריכים לקרות את המועדות ולכבדם מאד מאד, דהיינו לכבד את השלוש רגלים לתקן את ג' המידות הנ"ל, בחי' אנשי שם, כי בפסח – נתתקן תאות ממון כמ"ש (שמות יב-לו), וה' נתן את חן העם וגו' וישאילום – בעל כורחם (ברכות ט:), כי הם – לא רצו כלל, כי אז נתתקן תאות ממון. (ובגנזי אבא ח"ה, ע' מו, העתיק "נמתקים", והוא טעות דפוס וצ"ל "נתתקן").
בשבועות – נתתקן תאות משגל, בחי' (בכורות ו:) דם נעכר ונעשה חלב.
בסוכות – נתתקן תאות אכילה, כי סוכות נקרא חג האסיף (שמות לד-כב) שאוסף כל מיני מאכל. וזה בחי' תיקון תאות אכילה, כי אינו דומה מי שיש לו פת בסלו, למי שאין לו פת בסלו (יומא עד:). ע"כ צריכים ליזהר בכבוד יו"ט, כי כל רגל הוא בחי' התחדשות המוחין, שנמשך שכל חדש, בבחינת (דברים ד-לט) וידעת היום, לתקן הג' מידות אלו, ששורשן בלב, וזה בחי' קרואי מועד – אנשי שם שצריכים לקרוא את המועדות, את הג' רגלים לתקן את הג' מידות בחינת אנשי שם.
וזה בחי' תיקון תאות ממון בפסח, היינו מה שאנו רואים בעינינו אשר כל כלל ישראל היראים מבזבזים הון רב לכבוד פסח, היינו ע"י קניית מצות מהודרות שעולות ממון רב, וכן קונים אוכל בשפע בשר ודגים (ובפרט בדורינו שאפשר לקנות הכל כשר לפסח למהדרין, וכן עושים, כ"א איש כמתנת ידו כברכת ה' אשר ברכו, וכן קונים בגדים חדשים ונעלים חדשים וכו' וכו', ולא מסתכלים על הכסף, שכל זה הוא בחינת תיקון תאות ממון, אשריהם ישראל ומי כעמך ישראל.
וזה בחי' תיקון תאות משגל בשבועות. שכל ישראל נמצאים כל ליל שבועות מחוץ לבית, וערים כל הלילה ועוסקים כל הלילה בתורה, שגם ב' הדברים הנ"ל, הם תיקון תאות משגל, כי מה שלא ישנים – זה ממעט ביותר התאוה הנ"ל, שזה בחי' (דניאל ד) עירין קדישין, וכדאיתא בס' המידות לרבינו הק' וז"ל (ערך שינה-א) מי שהוא מקודש יותר הוא רחוק מה שינה יותר. וכ"כ רבינו הק' שמיעוט וביטול השינה – מבטל את התאוה הידועה.
וכן בליל שבועות לומדים תורה כל הלילה, שעסק התורה מבטל את תאות היצר. וכמ"ש חז"ל (ברכות ה.) לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, אם נצחו – מוטב, ואם לא – יעסוק בתורה.
וכן לענין תיקון תאות אכילה בסוכה, שלא קבועים בו כ"כ בענין האכילה, אלא לשמוח בה' בבחי' (דברים טז-טו יד) ושמחת בחגך.. והיית אך שמח, עם שמחת בית השואבה, לריקודים והקבלת פני רבו, וקצת טיולים וכו', ושירה בצוותא וכו' ואוכלים מעט ושמחים הרבה.
ויהי רצון שנזכה לתקן בשלימות כל התאות.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר