(בראשית לז-יא,ב) "ויקנאו בו אחיו.. ויאמרו.. לכו ונהרגהו, ונשליכהו באחד הבורות".
געוואלד! רמז יש כאן מה שמידות רעות והשקפות לא נכונות עלולות לעולל, עד שאפילו אנשים מורמים מעם, ואפילו איש את אחיו ממש – יכול לרצות לרצוח אותו, רח"ל, רחמנא לישזבן!
דרך ארץ – רוע המידות
והנה אמר החכם (מבחר הפנינים מג-כג) מידות האדם – מראה לבו. וצריך האדם לעבוד הרבה על טהרת לבו ועל טוב הלב, ולסלק ולמגר את רוע לבו, וצריך להתפלל הרבה על כך.
כי הרבה מאד אנשים יש להם רוע לב מילדותם עד הקבר, ולא השכילו להשתחרר ממידותיהם הרעות, אע"פ שכמובן על פי רוב השכילו, להסתיר מעט או הרבה רוע לבם ומחשבותם, ולבלבל את הציבור בכל מיני דרכים ולהתחפש ולהציג שהם היפך פנימיות לבם, אבל לא יש קשר בין החיצוניות לפנימיות, וצבועים הם, ומסוכנים הם וכמאמר החכם "רוע המידות – חבירו מסתכן עמו".
ואמר רוע המידות – סימן על נבלות השורש, ואמר רוע המידות ישחית המעשים, כאשר ישחית הלענה את הדבש. ואמר המעט מן הרע – מהרה יגדל. ע"כ.
ועל כן יש למגר הרע באיבו ובתחילתו, ולהלחם עמו ולהפטר ממנו, וזה בחי' מ"ש חז"ל (אבות פ"ד מ"ב) עבירה גוררת עבירה.
ואמר החכם הרשע יודע שרע ומר דרכו, אך קשה לו לפרוש מסכלותו ואמר עם מי שתשכון ותתחבר – כמוהו תהיה. וכדאמרי אינשי אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה.
ואמר (מבחר הפנינים מג-מו) חברת הרעים – מביאה לחשוב רע על הטובים. ואמר חברת הרעים מזקת אפילו לטובים. ואמר חברת הרעים מזיקה, וכצרעת דביקה. ואמר חברת הרעים תקנה פחיתות המידות. ואמר כמו שיתיישרו המידות הרעות בחברת הישרים, כן ישחתו המידות הטובות בחברת האכזרים. ואמר אל תתחבר לרע, פן תרע כמוהו.
ואיתא בספר חסידים סי' תתרכ"ז, אפילו מלאך ה' ישוב רע, אם יתחבר לרשע. ועוד איתא (שם,סי' מו) יצר הרע דומה לחיכוך (גירוד), אם יחכך (יגרד) בשרו, יעלה גופו שחין, ואם יעצור (ויתאפק) ויסבול – לא יעלה. ואמר כל המתקרב לרע – לא ימלט ממנו. ואמר (מבחר הפנינים כז-ט) מי שמביא עצמו אל החשד – אל יאשים מי שחושב עליו רע.
ואמר הרשע כל מעשיו נכוחים בעיניו. ואמר נקל לאדם להיות רע, ולהתראות טוב. ואמרו חז"ל (ע' נגעים פ"ב מ"ה) כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו. ואיתא בס"ח (סי' תתנב) אין לרחם על אכזר ואל ירחם אדם על מי שהוא מרחם על אכזרים (שם סי' תתנג), ואמר אין ישיבת עמי הארץ בלא לצון, ואין מושב לצים בלא עוון.
ואמר ארבע דברים יש לו לאדם יותר ממה שהוא חושב, אויבים, עוונות, שנים וחובות.
ואמר (צמח צדיק.ז) במקום קנאה לא תעמוד אהבה. ואמר המקנא – מר נפש בשמחת רעהו, ואמר אין צריך לנקום השם מהמקנא, כי דין קנאתו שיביאנו לידי כיליון חרוץ ויהיו כל ימיו בצער ומכאוב. ואמר החבר הרע, ואהבת החברים הרעים, יותר מזיק משנאת האויבים.
ואמר (אגרת המוסר 38) המקנא כועס על מי שאין לו חטא. ואמר (מבחר הפנינים מח-ו) המקנא שונא מה שהבורא חפץ. ואמר הקנאה תחדש השנאה, ואמר הקנאה – כמו אש, וכשאין לאש עצים – מכלה עצמו, והמתקנא – מוסיף גדולה.
ויהי רצון שנתחזק במידות טובות.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד- ישיבת נצח מאיר