רדיפת הכבוד | פרשת שופטים

(דברים טז-כב) "ולא תקים לך מצבה, אשר שנא ה' אלקיך".

רדיפת הכבוד | פרשת שופטים

כל אדם משתוקק שאחרי מותו ישאר זכר למו בהאי עלמא דשיקרא. ובאופן פשטני זה המשך של אהבת ורצון הכבוד שאדם אוהב ורודף כבוד כל ימי חייו, ואפילו תינוק קטן רוצה כבוד, ונהנה מהכבוד שעושים ונותנים לו, ואף גם נעלב כשפוגמים בכבודו, פוק חזי.

ויש עוד בחינה, שאדם רגיל וכמעט כל אדם לא רוצה למות, ומצדו ע"פ רוב היה מוכן לישאר בעולם הזה לעולמי עד ולנצח נצחים, ועכ"פ שרואה שמוכרח להסתלק רוצה שישאר משהו ממנו ומזכרו, בעולם הזה.

ויש בענינים אלו דברים יותר עמוקים לרצון נפשו ונשמתו בכך.

וזה לשון רבינו הקדוש מברסלב ז"ל (ליקוטי מוהר"ן תנינא ז-ד) ואפילו כשמגיע זמנו להסתלק והנשמה עולה ומתדבקת במקום שעולה בעולמות עליונים אין זה תכלית ושלימות שתהיה הנשמה רק דבוקה למעלה, רק עיקר שלימות של הנשמה שבעת שהיא למעלה תהיה למטה גם כן, על כן צריך שישאיר אחריו ברכה בן או תלמיד, כדי שישאר דעתו (דקדושה, דרך הקדושה והנהגות טובות והשקפות נכונות אצל בניו ותלמידיו) למטה גם כן בעת שנסתלק למעלה, כמ"ש רבותינו ז"ל (ב"ב קטז.) אשר אין חליפות למו (תהלים נה-ב) חד אמר בן, וחד אמר תלמיד, כל תלמיד מקבל דעת הרב.

גם הבן – בודאי אין מעלה כשנשאר בן רשע חס ושלום, והעיקר להשאיר בן שיהיה בחינת תלמיד גם כן, שיקבל ממנו שכלו ודעתו, ולאידך מאן דאמר די בתלמיד לבד, כי מאחר שעיקר הוא כדי שישאר דעתו בעולם, ע"כ די גם בתלמיד לבד, כי זהו עיקר השלימות, שישאר דעתו בעוה"ז גם בעת הסתלקותו, כשהנשמה עולה למעלה. ע"כ.

והנה רדיפת הכבוד קיימת אצל כל הנבראים יהודים וגוים, והוא (רדיפת הכבוד) דבר שחז"ל גינו מאד, וכבר הביא לעולם הרבה מלחמות ושפיכות דמים, נהרות דם, והרס בתים ומשפחות וקהילות, ופוק חזי כל מנהיגי העולם הגדול פוליטיקאים וכו' שרים וסגנים וח"כ וכו' כולם רודפי כבוד, וזה נמצא בראש מעיניהם..

וכבר אמרו חז"ל (אבות פ"א-כא) הקנאה והתאוה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם, ואמרו (מקורו שרשו ורקעו בחז"ל- ולא מופיע בחז"ל בלשון הזה ממש) כל הרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו. וכתיב (משלי כה-ב) כבוד מלכים – חקור דבר.

ואמרו (עירובין יג:) כל המחזר אחר הגדולה הגדולה בורחת ממנו. וידוע מזוה"ק שהעו"ז הוא עלמא דשיקרא, ובעולם האמת "מאן דאיהו רב" (גדול בעוה"ז) איהו זעיר (קטן, שם) ומאן דאיהו זעיר (קטן ולא מכובד בעוה"ז) איהו רב (שם, בעולם האמת) (זוהר ח"ג צ:).

והנה בעוונות גם בברסלב שמכח דעת רבינו ז"ל בכל הדורות שנוא והתרחקו מאד מכבוד וגדולות, בדור האחרון (מסיבות ידועות) "חדר השגעון של רדיפת הכבוד" מחוץ לברסלב לתוכה. ומתהלך בתוך מחננו הרבה וק"ו מחוץ למחננו.

ויש שכל החיים השתוקק מאד לכבוד וכל תנועה שעשו היתה מסביב לכך, ואף כתבו ושכתבו ההיסטוריה של עצמם, והשקיעו הרבה כח ומח היכן ליקבר ומדדו הנוף והסביבה מכל זוית והבטיחו הבטחות סרק שלא היו ואין בידם לקיים, כדי שיבואו על קברם לאחר מותם.

וזה בחי' לא תקים לך מצבה, אשר שנא ה' אלקיך. ויש אנשים פשוטים ואברכים חמודים ויקרים שדאגו להקים דינסטיה, והחדירו בצאצאיהם וצאצאיהם מפיצים את כבוד אבותם ביתר שאת, עד שהפכו חסידים בינונים בתורה וכו' לצדיק יסוד עולם, ובדרשותיהם וכתביהם מכנים את אביהם וסבם הבינונים ל"צדיק יסוד עולם" כעין רשב"י ורבינו ז"ל, אוי להם אוי לנפשם, שמוכרים בעוצמה רבה ובכל הזדמנות חסידים בינונים ליחידי הדור, וכבר כתב רבינו ז"ל (ליקו"מ ח"א קצד) ע"ז, שלבסוף יתהפכו פניהם כשולי קדירה מגודל הבושה כי אין בזיון גדול מזה, עיי"ש.

ויהי רצון שנזכה לעבוד את ה' בלבב שלם.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

לחץ כאן – להורדה והדפסה של העלון לשבת

• לצפייה | כבוד זה איכסה, כבוד זה הבל הבלים! בכל זאת איך זוכים לכבוד?
• להיות אברך זה כבוד | פרשת מקץ
• למה באתי לזה העולם ?

תרומות / צדקה / מעשרות – לישיבה יתקבלו בברכה

בטלפון 050-4161022 או בדף התרומות