הגאוה ורדיפת הכבוד

פרשת השבוע משפטים | מאת ראש ישיבת ברסלב מאיר

וזהו (דברים טז-כב) "ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלקיך".

הגאוה ורדיפת הכבוד מידות מגונות מאד הם, וכמ"ש (משלי טז, טו) תועבת ה' כל גבה לב,

וכתיב (שם טו,כה) לפני שבר – גאון, ולפני כשלון – גבה רוח. וכתיב (שם כט, כג) גאות אדם תשפילנו. וכתיב (תהלים לו, יב) אל תבואני רגל גאוה, וכתיב (שם צד, ב) השב גמול על גאים, וכתיב (שם קא-ה) גבה עיניים ורחב לבב, אותו לא אוכל, וכתיב (ישעיה ב-יא) עיני גבהות אדם שפל, ושח רום אנשים, וכתיב (שם  שם יז) ושח גבהות האדם, ושפל רום אנשים, וכתיב (שם ה, טו) וישח אדם ושפל איש, ועיני גבוהים תשפלנה. וכתיב (שם י-לג) הנה האדון ה' צבאות מסעף פֻארָה במערצה, ורמי הקומה גדועים, והגבוהים ישפלו. וכתיב (שם יג-יא) והשבתי גאון זדים, וגאות עריצים אשפיל,

וכתיב (איוב מ-יא) וראה כל גאוה והשפילהו, וכתיב (שם, שם יב) וראה כל גאוה – הכניעהו. וכתיב (שמואל א, טז-ז) ויאמר ה' אל שמואל, אל הבט אל מראהו, ואל גבוה קומתו, כי מאסתיהו, כי לא אשר יראה האדם, כי האדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב, וכן הרבה פסוקים כיוצא בהם.

והנה אמרו חז"ל בנושא הכבוד והגאווה : (עירובין יג:) כל המגביה עצמו – הקב"ה משפילו,

ואמרו (שם נד.) [התורה] לא בשמים היא (דברים ל'), לא תמצא [תורה] במי שמגביה דעתו עליה כשמים. ואמרו (פסחים סו:) כל המתיהֵר, אם חכם  חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו, ואמרו (שם קצ:) רברבנותיה דמר גרמה ליה למר דלא תימא שמעתיה מפומיה. ואמרו (תענית ז.) מה מים מניחים מקום גבוה, והולכים למקום נמוך, אף דברי תורה כן. ואמרו (שם ח.) המגיס דעתו עליו מביא אף לעולם. ואמרו (מגילה יג:) אם הגיס דעתו – הקב"ה משפילו.

ואמרו (שם כט.) האי מאן דיהיר – בעל מום הוא. ואמרו (ירושלמי יבמות פי"ב-ה"ו) מי גרם לך להתנבל בדברי תורה? על שנשאת בהן. ואמרו (סוטה ד,ה) כל אדם שיש בו גסות הרוח, לבסוף נכשל באשת איש, כל אדם שיש בו גסות הרוח כאילו עובד עבודה זרה, כל אדם שיש בו גסות הרוח לבסוף מתמעט, כל אדם שיש בו גסות הרוח ראוי לגדעו כאשירה, וכאילו כפר בעיקר, וכאילו בא על כל העריות, וכאילו בנה במה, ושכינה מיללת עליו, ואומר הקב"ה "אין אני והוא יכולים לדור ביחד בעולם".

ואמרו (שם ט:) אבשלום נתגאה בשערו – לפיכך נתלה בשערו. ואמרו (שם מז:) היהיר, אפילו על אנשי ביתו איננו מקובל. ואמרו (ב"ב י:) כל המתיהר-נופל בגיהנום. ואמרו עוד (שם עח:) כל אדם שיש בו גסות הרוח – נופל בגיהנם. ואמרו (שם צח.) כל המתגאה בטלית של ת"ח, ואינו ת"ח – אין מכניסים אותו במחיצתו של הקב"ה. ואמרו (שם) אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל. ואמרו (ויק"ר ז) כל המתגאה אינו נידון אלא באש. וכיוצא באלו מאמרים יש עוד הרבה בחז"ל.

והנה ישנה מחלה שאנשים רוצים ליכנס להיסטוריה בצורה מכובדת מאד, ואפילו הכופרים ולא מאמינים בכלום רוצים בכך ושיקימו פסלים ואנדרטות לזכרם, והרבה מאד אנשים חושבים הרבה ומשקיעים כוחות על הלוויתם, ועל פאר מצבתם בבית הקברות, ולא מזמן נפטר מששני"ק שכל חייו השקיע הרבה כוחות ומחשבה על כך וגם סמוך למיתתו עסק באשליות רבות סביב קברו וכו'.

וגם ידוע שמורי ורבי ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל לעשות טובה עם נפטר, שלח שליח להרוס המצבה עם השקרים שהיה רשומים עליה. וזה בחי' "ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלקיך", הכל כנ"ל.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב מאיר

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד