דרכי התשובה | פרשת השבוע כי תשא
הנה כל מי שחטא ופשע נגד רצון ה' צריך לעשות תשובה. ראש ישיבת ברסלב מאיר מדבר על כמה כללים ונקודות שהם עיקר התשובה. וצריך לעסוק בהם כדי לזכות לתשובת אמת ולהחזיק בדרכי התשובה באופן יציב. על פי פרשת השבוע כי תשא.
דרכי התשובה | פרשת השבוע כי תשא
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת כי תשא
לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע,
וזהו (שמות ל-יג) "זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש.. תרומה לה'".
הנה כל מי שחטא ופשע נגד רצון ה' צריך לעשות תשובה.
ועיקר התשובה הן :
א) החרטה – ויאמר עכ"פ בלבבו איך לא היה פחד אלקים לנגד עיני, ולא פחדתי מהעונש, ואיך החלפתי עולם ניצחי בעולם חולף ועובר וכו'.
ב) עזיבת החטא – ויגמור בכל לבו כי לא יוסיף לחטוא וכמ"ש (ישעיה נה-ז) יעזוב רשע דרכו.
ג) היגון – שיגדיל יגון לבבו ויאנח במרירות לב על חטאתו אשר חטא.
ד) הצער במעשה – וכמ"ש (יואל ב-יב) שובו עדי בכל לבבכם, ובצום ובבכי ובמיספד.
ה) הדאגה – שידאג ויפחד מעונש עוונותיו. והיגון – הוא על העבר. והדאגה – על העתיד. וכן ידאג ג"כ פן יתגבר עליו יצרו שוב, כמ"ש חז"ל (אבות פ"ב מ"ד) אל תאמין בעצמך עד יום מותך. כ"ש האיש אשר ניצחו יצרו כבר, וראוי להישמר ביתר שאת מן היצר האורב בכל עת.
ו) הבושה – כמ"ש (ירמיה לא-יח) בושתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי. ולבושה יבא ע"י שיתבונן בגדולת ה', וכמה רעת הממרה את פיו, ובזכרו תמיד כי ה' רואה במעשיו ויודע מחשבותיו.
ז) הכניעה בכל לב והשיפלות – ובכלל הנ"ל שיעבוד את ה' בצנעה ולא יחמוד כבוד על מעשיו הנכבדים ולא יבקש תפארת על פעליו המפוארים.
ח) ההכנעה במעשה – שיתנהג במענה רך ובקול נמוך ויתרחק ביותר מן העזות.
ט) שבירת התאוה הגשמית – כי התאוה היא שגרמה לו לחטוא. ויפרוש מן התענוגים, ויתנהג בדרכי הפרישות.
י) להיטיב פעליו בדבר אשר זדה עליו. אם הסתכל בנשים – יתנהג בשחות עיניים. אם חטא בלשון הרע, יעסוק בתורה וכו'.
יא) חיפוש דרכיו – כמ"ש (איכה ג-לט) נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'.
יב) צריך שיחקור וידע ויכיר גודל העונש לכל אחד מעוונותיו (מלקות, כרת, מיתת ב"ד) למען ידע גודל עוונו בהתוודותו ויוסיף להכנע ויפחד מעוונותיו.
יג) להיות העבירות הקלות חמורות בעיניו:
- כי אין להביט לקטנות העבירה כ"א לגדולת מי שהזהיר עליה
- כי היצר שולט בעבירות הקלות
- כי (יומא פו:) עבר ושנה נעשית לו כהיתר ויחשב פורק עול ומומר לדבר אחד:
- כמ"ש חז"ל (שבת קה:) כך דרכו של יצה"ר היום אומר עשה כך (דבר קל) ולמחר אומר לו עבוד ע"ז.
יד) לומר וידוי כמ"ש (ויקרא ה, ה) ויתוודה אשר חטא עליה.
טו) התפילה – על כפרת עוונותיו, וכמ"ש (איוב לג-כו) יעתר אל אלו-ה וירצהו. ויתפלל תמיד שיעזרהו ה' אל התשובה.
טז) תיקון המעוות – באשר יוכל לתקן.
יז) לרדוף פעולת החסד והאמת כמ"ש (משלי טז-ו) בחסד ואמת יכופר עוון.
יח) היות חטאו לנגדו תמיד, כענין שנאמר (תהלים נא-ה) כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד.
יט) עזיבת החטא, בהזדמן לו והוא בתוקף תאוותו.
כ) להשיב רבים מעוון, כאשר תשיג ידו וכמ"ש (שם טו) אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו. וכ"ז מבואר היטב בשע"ת בשער הראשון:
וראוי להזכיר מה דאיתא בדברי רבינו הקדוש מברסלב (ליקו"מ קמא סי' ו) שעיקר התשובה הוא שישמע בזיונו ידום וישתוק.
ועתה באתי על נתינת הצדקה המכפרת, וכמ"ש (דניאל ד, כד) וחטאיך בצדקה פרוק. וכתיב (ישעיה א-כז) ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. וכתיב (משלי י-ב, יא-ד) וצדקה תציל ממות. וכתיב (שם יא-יט) צדקה לחיים.
וזה ג"כ בחי' (דניאל ט-ז) ולך ה' הצדקה – לתקן כשלון בושת הפנים על חטאתינו. וכתיב (משלי יא-י) צדקת ישרים תצילם. וזה ג"כ בחי' (איוב לג, כו) וישב לאנוש – צידקתו.
ואמרו חז"ל (ברכות נה.) כל זמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר עליו, עכשיו שולחנו של אדם (שמאכיל רעבים) מכפר עליו. ויש רמז לזה ג"כ במאמר חז"ל (יבמות מ.) הכהנים אוכלים, ובעלים מתכפרים.
ואמרו (ב"ב ט.) בזמן שבית המקדש קיים אדם שוקל שיקלו ומתכפר לו, עכשיו אם עושים צדקה מוטב.
ואמרו (דב"ר ט) הקרבנות אין מכפרים אלא לשוגג והצדקה מכפרת בין לשוגג בין למזיד.
ואמרו בזוה"ק (פ' בהר. דף קי:) דלמא דינא אתגזר על ההוא בר נש ובעא קב"ה לזמנא קמיה האי עני, בגין לשזבא ליה. ואיתא בזוה"ק (פ' וירא, הד.) בר נש דיזכי בצדקה עם בני נשא. בשעתא דדינא שריא קב"ה אדכיר ליה.
וזה בחינת מש"כ "זה יתנו כל העובר על הפקודים", מחצית השקל תרומה לה',
דהיינו כל העובר על התורה הקדושה שהיא בחי' (תהלים יט-ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב. בחי' (שם קיט, סג) חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך- צריך לתת צדקה כופר נפשו. לכפר על נפשו. בבחי' ותשובה ותפילה וצדקה – מעבירים את רוע הגזירה. אמן.
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"
הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
