תתחילו להקשיב לזולת ותחסכו מלא מריבות | הלכות עבדים | פרשת דברים

תתחילו להקשיב לזולת ותחסכו מלא מריבות | הלכות עבדים | פרשת דברים :

וזהו (דברים א, טז-יח) "שמוע בין אחיכם.. כקטן כגדול תשמעון.. והדבר אשר יקשה מכם, תקריבון אלי ושמעתיו".

הפסוקים מדגישים את חשיבות השמיעה וההקשבה (כמו שכתוב שמוע בין אחיכם, תשמעון.. ושמעתיו), כי כשיש ריב ומחלוקת, בין שני צדדים, שני אנשים, או שתי קבוצות, ובאים לדון לפניו – צריך הדיין וכו' להקשיב ולשמוע היטב היטב כל מה שיש לכל אחד לטעון ולומר. וצריך להקשיב לשניהם במידה שווה בסבלנות מירבית, וצריך להקשיב לכל פרט ופרט, כי כל פרט יכול לשנות את כל התמונה.

וכן כל אדם צריך סבלנות לשמוע ולהקשיב לטענות אשתו, שטוענת כלפיו, שהוא לא מתנהג עמה ביושר ובצדק, ועל מה שהיא סובלת ממנו ועל מה שהוא מצער אותה בכך ועל כך, שהרי אפילו לעבדו הכנעני צריך לשמוע ולהקשיב על טענותיו, וכנפסק בהלכה (שו"ע יורה דעה סי' כסז סי"ז – רמב"ם בסוף ספר קניין, סוף הלכות עבדים ספ"ט).

וזה לשונו : מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך. ואף על פי שהדין כך, מידת חסידות ודרכי החכמה, שיהיה האדם רחמן ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו ולא יָצֵר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכלו ומכל משקהו. חכמים הראשונים היו נותנים לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלים, ומקדימים מזון הבהמות והעבדים על סעודת עצמו, הרי הוא אומר (תהלים קכז-ב) כעיני עבדים אל יד אדוניהם, כעיני שפחה אל יד גבירתה. וכן לא יבזהו, לא ביד ולא בדברים, לעבדות מסרו הכתוב – ולא לבושה. ולא ירבה עליו צעקה וכעס אלא "ידבר עמו בנחת, וישמע טענותיו",

וכן מפורש בדרכי איוב הטובים [ויש גורסים "בדברי" איוב הטובים] שהשתבח בהן (איוב לא, יג-טו) אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עמדי וגו', ואין האכזריות והעזות מצויה אלא בגוים הערלים, אבל זרעו של אברהם אבינו, והם ישראל, שהשפיע להם הקב"ה טובת התורה, וציוום בחוקים ומשפטים צדיקים – רחמנים הם על הכל,

וכן במידותיו של הקב"ה שצוונו להדמות בהם, הוא אומר (תהלים קמה-ט) ורחמיו על כל מעשיו, וכל המרחם – מרחמים עליו, שנאמר (דברים יג-יח) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. ע"כ.

ולא רק כשיש לה טענות ומענות יש לו לשמוע ולהקשיב לאשתו, אלא גם כשחשוב לה שיקשיב לה על מה שעבר עליה בעבודה, או בבית עם הילדים, וכו' [אלא שבזה יש לו לקצר כפי האפשר, וכמ"ש חז"ל (אבות פ"א מ"ה) אל תרבה שיחה עם האישה, באשתו אמרו, קל וחומר באשת חבירו.

מכאן אמרו חכמים כל המרבה שיחה עם האישה – גורם רעה לעצמו, ובוטל מדברי תורה, וסופו יורש גיהנום. [ובאשה שהיא לא אשתו – אמרו (נדרים כ.) אל תרבה שיחה עם האישה, שסופך לבוא לידי ניאוף],

ובעיקר יש לו לקצר בחלק הפיטפוטים שלו, יותר מההקשבה, והכל לפי הענין.

וכן להיפך, האישה צריכה להקשיב בסבלנות למוסר וטענות בעלה כלפיה, וכן יש לה להקשיב על חוויותיו ועל מה שעבר עליו, ועובר עליו באותו זמן.

וכן צריך כל אדם להקשיב לבניו ובנותיו, ולהשתתף עמהם במה שעובר עליהם, וזה כלל גדול להצליח בחינוכם.

וכן מצוה וחסד גדול להקשיב לחבירו ולכל יהודי בעת מצוקתו בבחי' (תהלים מא-ב) אשרי משכיל אל דל, בחי' (תהלים לד-ז) זה עני קרא וה' שומע, וכתיב (תהלים י-יז) תאות ענוים שמעת ה'.. תקשיב אזנך. וכתיב (מ"א ח-ל) ושמעת אל תחינת עבדך, וכתיב (שמות טז-יב) שמעתי את תלונות בני ישראל, ושלמה המלך ביקש (מ"א ג-ט) ונתת לעבדך לב שומע, וכתיב (תהלים סט-לד) כי שמע אל אביונים ה'.

והנה עצם ההקשבה הוא דבר גדול, לפעמים היא חובה גמורה, ולפעמים היא מצוה וחסד, ותמיד היא מקילה, הלא תראה שחלק מרכזי ונכבד אצל הפסיכולוגים היא השמיעה וההקשבה, והעיקר להקשיב מתוך מידות טובות ולב טהור וטוב, בבחי' (תקוני זוהר, חח' פט) שמיעה תליא בלבא.

ויהי רצון שנזכה ללב טהור, לב שומע.

עלון שבועי פרשת דברים להורדה והדפסה

בברכת התורה וכטו"ס ראש ישיבת ברסלב – נצח מאיר ירושלים

הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה

052-565-2005 או דרך האתר באופן מאובטח – תרומות