תצווה
בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לס' תצוה
לכבוד…אחדשה"ט!
בעזהי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.
יהודי כשר
וזהו (שמות כז, כ) "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור".
כי להיות מרוצים בעיני ה', ולמצוא חן ושכל טוב בעיני אלקים וצדיקיו, צריך להיות יהודי כשר כדבעי, וכדי לעבור את העולם הזה בשלום ולנחול חיי העולם הבא, חייבים להתמסר ולהשתלם בכמה יסודות מרכזיים, דהיינו עסק התורה, ותיקון המידות והתאוות וההשקפות, ולהתמודד טוב עם כל המצבים והמאורעות, ע"י שהאדם מקבלם באהבה ובשמחה ע"י שיודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, והכל מן השמים, וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות דף ס:), ומתחזק תמיד בכך.
וזה בחי' "ויקחו אליך שמן זית זך, כתית," כי "למאור", דהיינו להאיר בעוה"ז ובעוה"ב, ולמצוא חן בעיני ה', צריך להביא לפני ה' וצדיקיו ולהשתלם בתורה המכונה "שמן זית", ולהזדכך ולהתנקות מכל הבלי וטינופי עוה"ז, וכל המידות והתאוות וההשקפות הלא נכונות, ולהיות מושלם בנכונות, שזה בחי' "זך".
ולקבל כל היסורים והמצוקות והמצבים באהבה ובקירבת ה' שזה בחי' "כתית", בחי' נחישות וכו', ועי"ז יזכה להיות "מאור" המאיר בעבודת ה' רצוי לפני ה'.
כי "שמן זית" – מרמז לתורה הקדושה וכמ"ש חז"ל (ברכות נז.) הרואה שמן זית בחלום – יצפה למאור התורה. ואמרו (סנהדרין כד.) 'בני יצהר' – אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה כשמן זית, ואמרו (הורות יג:) ה' דברים משיבים את הלימוד.. הרגיל בשמן זית, והוסיפו (שם) שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה. ואמרו (מנחות פה:) על אנשי תקוע, מתוך שרגילים בשמן זית – חכמה מצויה בהם.
ואמרו חז"ל (דב"ר ז-ג) נמשלה התורה כשמן, מה השמן הזה תחילתו מר וסופו מתוק, כך הם דברי תורה, ומה השמן הזה חיים לעולם, אף דברי תורה, ואמרו (שהש"ר א-יח) מה השמן מעדן הראש והגוף, כך דברי תורה.
ואמרו (שהש"ר א-כח) מה השמן הזה, כוס מלא שמן בידך, ונפלה לתוכה טיפה של מים-יוצאת כנגדה טיפה של שמן… כך אם נכנס דבר של תורה ללב – יוצא כנגדה דבר של ליצנות, ואמרו (שם) שמן מתגדל על כל מי שעוסק בשמנה של תורה.
וצריך לחטוף ולחטוף עתים לתורה, כי האדם לא ידע מה ילד יום, בבחי' מ"ש חז"ל (ילקוט שמעוני קהלת סי' תתקעט אוצר מדרשים 225) עד שהנר דולק – תן לו שמן, עד שלא יכבה, כבה הנר- אין השמן מועיל כלום.
"זך" הזכות והטוהר, כולל כל תיקון המידות והתאות, וזכות השכל בהשקפות נכונות. ואע"פ שקשה מאד להשיג הדבר בתכלית תכלית השלימות בבחי' (משלי כ-ט) מי יאומר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי מכל מקום הדבר מוטל עלינו כפי היכולת בבחי' (ישעיהו א, טז) רחצו הזכו, בחי' (איוב טז, יז) תפילה זכה, שאע"פ שקשה להשיג תפילה כזו בשלימות, מ"מ כר נרחב יש שבו אנו יכולים וחייבים לפעול.
וזה בחי
' מידת הנקיות, שצריך האדם להיות נקי לגמרי מכל מידה ותאוה רעה ומכל חטא והשקפה פסולה (וראה באריכות במסילת ישרים פ"י ופי"א).
"כתית", בבחי' מ"ש חז"ל (מנחות נג:) מה זית אינו מוציא שמנו אלא ע"י כתית, אף ישראל אין חוזרים למוטב אלא ע"י יסורים, כי היגיעה והיסורים, והטיגונים (בבחי' מ"ש רבינו ז"ל שאוהב חסיד מטוגן – געפרייגעלטע חסיד), דהיינו שעובר על האדם נסיונות ומצבים לא פשוטים – והוא מתחזק ועובר כל הנסיונות באמונה וגבורה.. [וזה בחי' (תנחומא פרשת כי תבוא ג') מה השמן הזה נכתש, וכל מה שהוא נכתש הוא משובח – כך התורה.
