וְאֵיךְ תּוּכַל לְהִתְאַפֵּק?
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹנִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי,
אָבִי גוֹאֲלִי וּפוֹדִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי,
הֲלֹא אַתָּה יוֹדֵעַ בְּעַצְמְךָ עֹצֶם רַחֲמֶיךָ וְאַהֲבָתְךָ אֵלַי,
וְכַמָּה נִפְלָאוֹת וְנִסִּים וְטוֹבוֹת בְּלִי שִׁעוּר עָשִׂיתָ עִמָּדִי,
וְאֵיךְ תּוּכַל לְהִתְאַפֵּק כָּל כָּךְ מִלַּעֲזוֹר וּמִלְּהוֹשִׁיעַ לִי
יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה לְגָאֳלֵנִי גְאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת,
שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת תְּשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת,
הֲלֹא אֵין דָּבָר נִמְנַע מִמֶּךָּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר"?
(ליקוטי תפילות, ח"ב, תפלה נ"א)
