תפילה לשבר את לב האבן

ברסלב – לשון לב בשר, לפניכם תפילה לשבר את לב האבן ולזכות ללב בשר, לב כשר של יהודי, והיא סגולה לחולי לב ובעיות לב, כידוע ליודעי חן שורש הבעיה והסיבה למחלת לב.

מליקוטי תפילות לרבי נתן מברסלב חלק א' תפילה לד.

"פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות. אלקים שמע תפלתי האזינה לאמרי פי. נדבות פי רצה נא ה' ומשפטיך למדני. האזינה ה' תפלתי והקשיבה בקול תחנונותי. שמע ה' קול תחנוני בשועי אליך בנשאי ידי אל דביר קדשך. אל תט לבי לדבר רע להתעולל עלילות ברשע את אישים פועלי און ובל אלחם במנעמיהם. לבב עיקש יסור ממני, רע לא אדע. הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע. לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי".

עזרני רבונו של עולם, מרא דעלמא כולא, שאזכה לקשר את לבי לאמרי פי, ויהיה כפי כן לבי. ותצילני ברחמיך הרבים שלא אדבר לפניך שפתי מרמה ולא יהיה חלק לבי מאמרי פי. ואזכה לשפוך שיחי ותפלתי ותחנתי ובקשתי לפניך בפה מלא ובלב שלם, עד שיתקשר לבי לאמרי פי בתחנותי ובקשותי.

ותהיה עמי תמיד ותושיעני ותעזרני ותזכני לפרש כל שיחתי לפניך תמיד בכל לב, ואת כל אשר עם לבבי אשיחה לפניך תמיד באמת ובלב שלם.

ואזכה להרבות מאד בהתבודדות ובשיחה ביני לבין קוני, עד שתתגלה ותאיר הנקודה הקדושה המשרשת בי שהיא בחינת צדיק מושל, כמו שכתוב: 'ועמך (ישראל) כולם צדיקים', והנקודה הקדושה הזאת תאיר ותמשול על ידי אמרי פי בתפלות ותחנות ובקשות.

ואזכה לקשר לבי – לנקודה הקדושה הזאת

(הנקודה הטובה שבה אני עדין צדיק ולא נתרחקתי ממך) בקשר אמיץ וחזק, עד שתאיר הנקודה הקדושה הזאת מפי ללבי עד שיתגלה אור האהבה הקדושה להשם יתברך המשורשת בי.

ועל ידי זה יתבטל ויפול מלבי חרפת לב ערלת לב שבירת לב – שהם כל התאות רעות ומדות רעות ומחשבות רעות והרהורים רעים ובלבולים, השורין על לבי, עד אשר כל לבי נשבר ונשחת ונתקלקל מאד מאד על ידי רבוי החרפות הללו. וכולם יתבטלו ממני לגמרי על ידי אור הנקדה הקדושה שבי, שתזכני שתתגלה ותאיר מפי ללבי על ידי דברי תחנות ובקשות והתעוררות אליך ולעבודתך שאזכה לאמרם באמת ובלב שלם מעומקא דלבא באמת לאמתו:

אנא ה' מלא רחמים רבים, חומל דלים, שומע אנקת אביונים, רואה בעלבון עלובים, החפץ בתשובתן של רשעים ואינו חפץ במיתתם, "אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צררי. חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי".

הריני לפניך מלא בושה וכלמה. מלא חרפות ובזיונות. מה אומר מה אדבר ומה אצטדק. חוס וחמל עלי. "העבר חרפתי אשר יגורתי כי משפטיך טובים". זכני לשוב בתשובה שלמה לפניך באמת. זכני לפרש שיחתי לפניך באמת ובלב שלם באפן שאוכל לעורר הנקדה הטובה שיש בי. ותאיר בי מפי ללבי באופן שאזכה לתקן את לבי הפגום מאד, ואזכה להסיר ולבטל מלבי כל החרפות לב וכל הערלת לב, וכל העקמימיות שבלבי, כי לבי מלא עקמומיות רע מאד בלי שעור וערך ומספר. "עקב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו".

ואתה ה' חוקר לב ובוחן כליות, רפא את שברי, וחבש את מכאובי נפשי המרבים מאד. חוס וחמל עלי רבונו של עולם, כי אתה ידעת רע לבבי והעקמימיות הרע שנאחז ונתערב בלבי, עד שכל לבי מלא הרהורים ותאות ובלבולים הרבה מאד מאד, בלי שעור וערך ומספר, עד שקשה לי לנוח ולשקט שעה אחת. כי בכל עת ושעה רודפין התאות והבלבולים אחרי ומחרפין ומשברין את לבבי. עד אשר איני יודע שום דרך ונתיב ועצה ותחבולה איך להמלט מהם. ואפלו מה שמתנוצץ לי עדין איזה התנוצצות עצות טובות, איני מקימם מעצם החלישות הדעת ופזור הלב והנפש.

רבונו של עולם מר לי מאד. אתה ידעת מרירותי העצום. אתה ידעת חרפתי ורע לבבי בכל בחינותיה בכל פרטיה ודקדוקיה. ואין מי שיוכל לרפאות אותי כי אם אתה לבד, ה' אלקי ואלקי אבותי, בחסדיך האמתיים לבד, בחסד חנם לבד. אף על פי שאיני זוכה לדבר אפלו דברים אלו באמת, כאשר אתה ידעת, כי מחרפים אותי בכל מיני חרפות ובזיונות.

"כל רואי ילעיגו לי, יפטירו בשפה יניעו ראש. כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני. מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם". ובכל עת ורגע מערבב בדעתי ולבי כל מיני חרפות ובזיונות. ולא די שמחרפים אותי ומשברים את לבבי בכל מיני תאות רעות ומדות רעות והרהורים רעים ומגנים, אף גם בתוך כך כשאני רוצה לשא עיני מעט אליך ולצפצף אמרתי לרחמיך וחנינותיך, בתוך כך מלא לבי בפניות ובלבולים גדולים וגסות הרוח אשר על ידי זה תפלתי נמאסת מאתך חס ושלום, כמו שכתוב: "תועבת ה' כל גבה לב".

ועתה מה אעשה ומה אפעל, להיכן אנוס לעזרה, הביטה בעניי כי רבו מכאובי וצרות לבבי. אך אף על פי כן אני מקוה ומיחל לרחמיך הרבים ולחסדיך הגנוזים, כי אתה יודע צפון לבבי ועצם שרש נקודתי הטובה. אשר באמת לאמתו יש בי שרש נקודה טובה וקדושה וטהורה, כי אני מזרע בית ישראל. ונשמתי משרשת בנשמת הצדיק האמתי שהוא שורש כלליות נשמות בני ישראל.

על כן באמת לאמתו בפנימיות שורש נקודתי הטובה, אני צועק אליך באמת ובלב שלם שתחוס עלי ותרחם עלי. ותחנני מאוצר מתנת חינם. ותעזרני להסיר ממני ערלת לבי ושבירת לבי וחרפת לבי. ואזכה להטות לבבי – אליך באמת לאמתו [שזה עיקר הרפואה של הלב]. ולשבר ולבטל מלבי כל התאות רעות ומדות רעות ועקמימיות שבלב ורוע הלב. ותחזירני בתשובה שלמה לפניך באמת ובלב שלם. ואזכה מהרה ללב טהור ללב טוב ללב קדוש ללב שלם כרצונך הטוב:

…ואזכה שיטהר לבי באמת מכל העקמימיות שבלב ומכל מיני כפירות שבלב ומכל רע הלב. ותעזרני לשבר ולבטל כל התאות רעות וכל ההרהורים רעים וכל מיני מחשבות רעות וכל מיני בלבולים, וכל מיני פסולת ועכירות שבלב, עד שאזכה ללב טהור ללב קדוש, ללב טוב, לישרות לב באמת לאמתו כרצונך וכרצון הצדיקים האמתיים.

ויהיה לבי ישר עם ה' תמיד [על פי דרכי התורה וחכמת הצדיקי אמת] עד שאזכה להתדבק בך ולהכלל ברצונך הטוב. ובאהבתך הגדולה תכסה על כל פשעינו כמו שכתוב: "ועל כל פשעים תכסה אהבה". ותמחול ותסלח ותכפר לנו על כל חטאינו ועוונותינו ופשעינו, ותאסף את חרפתנו. ומעתה תהיה בעזרנו שלא נחטא עוד לעולם, בין בשוגג בין במזיד בין באנס בין ברצון. ותצילנו מכל מיני פגמים שבעולם, ונזכה להיות כרצונך הטוב באמת…

ובכן באתי לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, מושל בכל, אשר בראת עולמך ברצונך הטוב, בשביל ישראל עמך, כדי שיקבלו ישראל את התורה, ועל ידי זה יזכו למשל בך כביכול, כמו שכתוב: "צדיק מושל יראת אלקים". וכתיב: "ישראל ממשלותיו".

על כן אותך אדרש אותך אבקש, לפניך אתחנן, לפניך אשתטח בקידה בכריעה בהשתחויה, בכפיפת ראש בכניעת חיל, באימה ביראה ברתת וזיע בלב נשבר ונדכה, נאנח ונדכא, ממשך וממרט. צור ישראל וקדושו, גואל ישראל, רחם עלינו למען שמך וזכנו בחסדיך העצומים להתקרב ולהתקשר לצדיקים האמתיים, שהם שורש כלליות נשמות ישראל. ותזכני לדבר עמם פה אל פה, ולשמע מפיהם הקדוש דבורים קדושים. וידברו על לבי דברים המתישבין על הלב. ואזכה לקשר את לבי, לדברי פיהם הקדושים לנקודתם הקדושה. ותמשול ותאיר נקודתם הקדושה מפיהם ללבי. ועל ידי זה יתבטל מלבי כל החרפות לב וכל הערלת לב וכל העקמימיות שבלב, ויהיה לבי ישר עם ה' תמיד:

ובכן תזכני לדבר עם כלליות ישראל עם קדושך בתורה ועבודה ויראת שמים, עד שאזכה לקבל הארה טובה והתעוררות להשם יתברך מכל הנקודות הקדושות שיש בכל אחד ואחד מישראל מה שאין בחברו.

ונזכה שיהיה אהבה ושלום גדול בין כל ישראל עמך.

וכל אחד ואחד ידבר עם חברו ביראת שמים עד שכלנו עמך בית ישראל נהיה נכללים זה בזה באהבה ואחוה ורעות. וכל אחד יקבל מחברו התעוררות להשם יתברך מהנקודה הקדושה שיש בחברו יותר ממנו. ונקבל זה מזה, ונעורר זה את זה לעבודתך ולתורתך באמת לאמתו בלב כשר בריא ושמח !