תפילה לפרנסה טובה לבעל ולעסקים – מרבי שלמה אלקבץ זי”ע

תפילה לפרנסה טובה לבעל ולעסק – מרבי שלמה אלקבץ זי”ע

מובא בספר ראשית חכמה שער האהבה פרק ו דף צ”ט ע”א בדפוס גדול, וזה לשונו : ומוה”ר שלמה אלקבץ הלוי נר”ו תיקן תפילה על המזונות לאומרה בכל יום וכתב בה אתה האל הזן וכו', והביא מעט ממנה, כאומר אפס קצהו תראה וכולו לא תראה. ונצטערתי על זה עד מאד, כי היא בלתי נמצאה עד שנתגלגל לי זכות ע”י זכאי כמהר”ר נפתלי במהר”ר זכריה מענדל שהעתיקה בק”ק ויניצייא. וכתב בהתחלתו, וזה לשונו: העתקתי ממורי החכם ר' ישראל סרוק נר”ו מכתב יד עצמו של מהר”ר שלמה אלקבץ ז”ל.

תפילה קצרה לפרנסה מרבי שלמה אלקבץ זי”ע:

אַתָּה הָאֵל הַזָּן מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים, וְאֵין בְּיַד שׁוּם מַלְאָךְ וְשַׂר לָזוּן וּלְפַרְנֵס וּלְכַלְכֵּל כַּלְכָּלָתְךָ, כַּכָּתוּב עַל יְדֵי דָוִד עַבְדֶּךָ: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׁבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: וּכְתִיב: נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וּמַפְתֵּחַ זֶה הוּא בְּיָדְךָ לְצָרֵף וּלְלַבֵּן בְּנֵי אָדָם לְשֶׁיִּבְטְחוּ בְּךָ וְיֵדְעוּ כִּי מוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתְּךָ:

תפילה לפרנסה טובה לבעל ולעסק – מרבי שלמה אלקבץ זי”ע:

כתוב בספר הזוהר בפרשת בשלח דף ס"ב ע”א, שחייב אדם להתפלל על מזונותיו בכל יום ואפילו שיהיה לו מה יאכל. לכן אני שלמה הלוי בן כמהר”ר משה הלוי אלקבץ תיקנתי תפילה זו :

ריבון העולמים אדון האדונים, טו"ב ומטיב לכל ונתת מהודך עליהם לנצ"ח בתפא"רתך, ובגבו"רתך אזרתם, ובחס"דך נהלתם, ובינ"ה וחכמ"ה חננתם, ובכת"ר תורתך הכתרתם, אשר ממנה ילמדו פלאיך וחכ"מתך, ולכן הוצאתם לחרות מעבדות מצרים, למען יספרו את גד"לך אשר מי אל בnho ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך, והאכלתם לחם מן השמים למספר נפשותיהם,

כדכתיב (בספר שמות טז, פסוק ד:) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא:

וכתוב (שם פסוקים יג עד יח): וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה. וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה:
וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ:
וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה:
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ. עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ:
וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט:
וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר. אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ, לָקָטו:

וכתיב (שם פסוק לה):
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן :

והמה מרו ועיצבו את רוח קודשך, ואתה ברחמיך הרבים חמלת עליהם ומנך לא מנעת מפיהם לנצ"ח, והו"ד והד"ר עיטרתם:

אתה האל הזן המכלכל לכל בריותיך, מודה אני לפניך י"י אלהי, כי עליך נסמכתי מבטן, ושם כלכלתני והפכת דם הנידות למזון ועד שדי אמי הבטחתני, ונתת אותי לחן ולחסד בעיני אבי ואמי לבל יקוצו בי. ואחר כן ברעב זנתני ובשבע כלכלתני, ובהיותי על ערש דוי סעדתני ומבלי טובה שהקדמתיך, רק בחסדך הגדול :

אתה הוא האל הזן לאליהו שלוחך בנחל כרית על ידי העורבים, והזמנת לו אישה אלמנה אחר כן לכלכלו, כדכתיב (במלאכים-א פרק יז, פסוקים ב עד טז):

וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר: לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן: וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם: וַיֵּלֶךְ וַיַּעַשׂ כִּדְבַר יְהוָה וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן: וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב וּמִן הַנַּחַל יִשְׁתֶּה: וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ: וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר: קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ:

וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָה וַיָּבֹא אֶל פֶּתַח הָעִיר וְהִנֵּה שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר קְחִי נָא לִי מְעַט מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה: וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר לִקְחִי נָא לִי פַּת לֶחֶם בְּיָדֵךְ: וַתֹּאמֶר חַי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג כִּי אִם מְלֹא כַף קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט שֶׁמֶן בַּצַּפָּחַת וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם עֵצִים וּבָאתִי וַעֲשִׂיתִיהוּ לִי וְלִבְנִי וַאֲכַלְנֻהוּ וָמָתְנוּ: וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵלִיָּהוּ אַל תִּירְאִי בֹּאִי עֲשִׂי כִדְבָרֵךְ אַךְ עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה וְהוֹצֵאתְ לִי וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה:

כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר עַד יוֹם תֵּת יְהוָה גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה כִּדְבַר אֵלִיָּהוּ וַתֹּאכַל הִיא וָהוּא וּבֵיתָהּ יָמִים: כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ:

אתה הוא האל הזן מקרני ראמים עד ביצי כינים, ואין ביד שום מלאך ושר יכולת לזון ולפרנס ולכלכל בלתך (כלכלתך), ככתוב על ידי דוד עבדך (תהילים טו-טז): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:

וכתיב (שם קלו, כה) נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:, ומפתח זה הוא בידך (תענית ב, א) לצרף וללבן בני אדם לשיבטחו בך וידעו כי מושיע אין בלתך: [אמר המעתיק כדי שיכנעו לעשות רצונך]:

אנא ה' אלהי, הטריפני לחם חוקי, ותן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, שאם אתה לא תרחם עלי, מי ירחם עלי: עליך הושלכתי מרחם, מבטן אמי אלי אתה (תהילים כב, יא): יאמן נא דברך אשר דברת על ידי חסידך (שם נה, כג) השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, לא יתן לעולם מוט לצדיק:

וכתיב (תהילים כג):

מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי: נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה לְאֹרֶךְ יָמִים:

אנא המצא לי מזונותי בנחת ולא בצער, בהתר ולא באיסור, ואל אטרח בהם יותר מדאי כדי שאוכל לעסוק בתורתך ולקיים מצות חוקי רצונך, ואל תצריכני לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם, אלא לידך המלאה והרחבה :

אנא הבט נא בעד האישה והבנים אשר חננת את עבדך ותן לי במה שאפרנסם, כי עיני ועיניהם תלויות אליך, ואנחנו עם קודשך וקראת אותנו צדיקים, שנאמר (ישעיה ס ,כא) ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ, נטע מטעי מעשה ידי להתפאר: יאמן נא דבר נעים זמירותיך (תהילים לז, כה) : נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב, וזרעו מבקש לחם: ומה שנואכל יתברך במעינו כאשר נתברך במעי אליהו שלוחך,

כדכתיב: (מלכים-א יט, ד-ח) וְהוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְהוָה קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי: וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וְהִנֵּה זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל: וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב: וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יְהוָה שֵׁנִית וַיִּגַּע בּוֹ וַיֹּאמֶר קוּם אֱכֹל כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ: וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב:

ויהי שולחן אשר נאכל עליו טרף שתתן לנו קרוי מזבח ויכפר על כל עונותינו, וקים בו מקרא שכתוב (יחזקאל מא, כב) זה השולחן אשר לפני ה':

אנא זכני לי ולכל ישראל לאכל פת אשר תוציא מן הארץ בלי עמל ובלי טורח, והאכילנו מסעודתו של לויתן, והנחילנו עולם שאין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, אמן כן יהי רצון: יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, י"י צורי וגואלי: