תפילה לזכות לתפילה בשלימות

ובכן תרחם עלינו ותושיענו שנזכה לתפילה בשלמות, ונזכה לעשות אחד מכל התפלה, ותהיה כל תפלותינו ותחנותינו ובקשותינו כלולים יחד בתכלית האחדות, באפן שיהיה לנו כח לסדר לפניך בכל יום תמיד שירות ותשבחות ותפלות ותחנות ובקשות הרבה בתכלית השלמות כרצונך הטוב.

אנא הטוב והמטיב הרוצה בתפלת עמו ישראל, אתה יודע את עצם יקר יופי הדרת קדושת דבורי התפלה הקדושה שאנו זוכים להתפלל ולהתחנן לפניך. אתה יודע את הוד פאר יקרת קדושת כל אות ואות מדבורי התפלה. כי מי יהדר מי יפאר גדל פאר הליקוטים והקבוצים שאנו מלקטים ומקבצים שושנים ופרחים וצמחים נפלאים ונוראים, מפארים ומהדרים, סגולות יקרות וחמודות גדולות, בשדות הקדושות העליונות, על ידי כל אות ועל ידי כל דבור ודבור ומכל שכן על ידי כל ברכה וברכה של התפלה הקדושה.

ואם היינו זוכים להטות אזנינו לשמע מה שאנו מוציאים בפינו – מרגליות יקרות ואבנים טובות ויקרות כאלו, להבין ולהשכיל את יקר תפארת גדלת הוד יפי הדבור הקדוש והנורא של התפילה הקדושה, את עצם יקרת קדושת כל דבור ודבור, לא היינו יכולים להשלים לדבר אפילו ברכה אחת, ואפילו דבור אחד, כי היינו נקשרים ונכרכים ומהדקים באות הראשונה של הדבור, כי איך אפשר לילך מן אות הראשונה של הדבור לגדל עצם יקר יופיה וזיוה והדרה, הדרא דלא אפשר למפרט בשפותא, ולגדל עצם תקף התקשרות הדבור עם הנפש, עד אשר אין הדבור מניח את הנפש לילך מאתו להלן יותר:

רבונו של עולם מלא טוב וחסד, מלא רחמים רבים, אתה הודעתנו ברחמיך הרבים, שגם מי שזוכה לבחינה זאת, לשמע הוד יפי הדבור, עד אשר אין הדבור מניח אותו לילך להלן יותר, גם זה אינו טוב, ואין זה שלמות התפלה. כי צריכין דיקא להתפלל כל הברכות וההודאות ולהשלים כל סדר התפלה בשלמות, וגם לומר עוד אחר כך הרבה תחנות ובקשות, ומזמורי תהלים ושארי תפלות הרבה.

על כן עקר שלמות התפלה הוא כשזוכין לכלל התפלה באחד, שהוא התכלית, שהוא כלו טוב כלו אחד. ואתה יהוה ידעת שפלותנו ופחיתותנו, כמה אנו רחוקים מכל וכל משני הבחינות האלה, כי אנו רחוקים מתפלה מאד מאד בתכלית הרחוק בכמה הרחקות בלי שעור, ולבנו אטום מאד, עד אשר אין אנו זוכים להטות אזנינו ולשמע מה שאנו מדברים בפינו בשעת התפלה. ובפי ובשפתי אני מתפלל, ולבי רחוק מהדבורים הקדושים. ואיני מתגבר להשמיע לאזני מה שאני מוציא בפי.

ואם לפעמים אתה עוזר לי, עד שאני מתחיל להטות אזני ולשמע מרחוק איזה אות ודבור של התפילה הקדושה, עדין אני רחוק מהתכלית האמתי, מתכלית האחדות, ועל כן על פי רב אני נשאר כרוך מאד אחר איזה דבור שאני מתחיל לשמעו, ואיני יכול לפרד ממנו ולילך להלן לדבר יותר. ואתה יודע שגם זה אינו שלמות, כי אני צריך לדבר הרבה, להתפלל כל סדר התפילה, ולהוסיף עוד תחנות ובקשות הרבה, כי צרכי המה מרבים מאד: