תפילה להינצל מכעס – הקדמה : אמר רבינו נחמן מברסלב : ישנה מידה רעה שמפסדת לאדם את הטוב שבו ומרחיקה את הטוב ממנו והיא מידה רעה מילדותו על האדם וצריך עבודה קשה ומתמדת להנצל ממנה – והיא מידת הכעס…
תפילה להינצל מכעס :
רבונו של עולם, מרא דעלמא כלא, מחייה מתים ברחמים רבים, חי החיים, תן לי חיים ואחיה ולא אמות, תן לי חיים אמתיים, חיים נצחיים, חיים טובים, חיים ארוכים [חיים של ברכה חיים של שמחה], חיים שיש בהם [יראת חטא ו-] יראת שמים, חיים שנזכה על ידם בכל עת ובכל רגע להשגת התכלית האחרון האמתי, אשר בשביל זה בראת כל העולמות כולם, ובשביל זה באנו מעולם העליון, מרום המעלות לעולם השפל הזה.
חוס וחמול עלי ותן לי תקוה ולא אובד [את הזמן היקר של החיים], וחזקני ואמצני שאזכה מעתה לרחם עלי להתרחק ולסור מרע לגמרי. ולא אעשה עוד שום דבר שאין בו השגת התכלית האחרון האמתי, חמול על מעשה ידיך, וזכני לשוב אליך באמת, עד שאזכה אל התכלית האמתי, להרים ולהגביה ולהכליל סוף המעשה במחשבה תחלה:
ובכן יהי רצון מלפניך
השם אלוקינו ואלוקי אבותינו, מלא טוב מלא רחמים, מלא רצון, שתהיה בעזרי, ותשמרני ותצילני מן הכעס ומן הרוגז ומכל מיני קפדות. ותגן עלי ברחמיך ותשמרני תמיד – ואפילו בשעה שאבוא, חס ושלום, לידי איזה כעס, תחמול עלי ברחמיך, ותשמרני ותצילני שלא אפעל בכעסי שום אכזריות כלל [כי בשעת הכעס ומוחין דקטנות אסור לפעול ולעשות ולהחליט בשום ענין ועסק, רק לתת לחום ורתיחת הדמים לעבור ולהרגע – זה לא הזמן להחליט החלטות].
רק אזכה לשבר ולהפר הכעס ברחמנות,
ואזכה להתגבר על יצרי לשבר הכעס ולהפוך הכעס לרחמנות, לרחם דייקא ברחמנות גדולה במקום שהייתי רוצה לכעוס, חס ושלום. ולא יהיה בי אל זר ולא אשתחוה לאל נכר, שזה נאמר על הכועס, שנחשב כאלו עובד עבודה זרה.
רבונו של עולם, אתה ידעת כמה קשה לנו לשבר ולבטל מידה רעה זו של כעס וקפדות. כי כשמתחיל הכעס לבער בנו, חס ושלום, כמעט [הלואי כמעט – אלא מאבדים שליטה כמטורפים ממש] אין אנו בדעתנו, וקשה עלינו לכבות אש הכעס ולכבשו.
על כן רחם עלינו למען שמך, והיה בעזרנו ושמרנו והצילנו תמיד ברחמיך וחסדיך הגדולים, ועזרנו לשבר ולבטל מידת הכעס וקפידות מעלינו ומעל גבולנו, ולא נכעוס לעולם, ולא אהיה שום קפדן כלל, רק אזכה להיות טוב לכל תמיד מעתה ועד עולם:
ועל ידי זה נזכה לעורר רחמיך וחסדיך האמתיים עלינו, על עם עני ואביון כמונו היום, על עם ממושך וממורט, הנפוצים על ההרים כצאן אשר אין להם רועה, צאן נידח ואין מקבץ.
ותפר כעסך מעמנו,
ותמתיק ותבטל חרון אפך מעלינו, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותשיב פניך אלינו. ותחמול עלינו בחמלתך הגדולה. ותשלח לנו צדיקי אמת מנהיגים אמתיים דקדושה, שינהיגו אותנו ברחמים ויכניסו השגת התכלית האחרון בלבנו ובשכלנו, עד שנזכה על ידם לרדוף ולרוץ כל ימינו להשיג התכלית האמתי. ונשליך כל תאוות עולם הזה אחרי גונו. ונשים כל מגמותינו וכל חפצנו וכל תשוקתנו וכל יגיעותינו וכל טרחותינו רק בשביל התכלית האחרון האמתי כרצונך הטוב באמת !
כי העיקר להנצל מכל המידות הרעות ולזכות לכל המידות הטובות הם ע"י שמקבלים שכל ודעת מהצדיקי אמת תלמידי חכמים – איך לחיות נכון בעולם הזה !!
אמרתם את התפילה להינצל מכעס… עכשיו תקראו כמה דברים ותפנימו !
וזה לשונו הקדוש של רבי נחמן מברסלב על הקשר בין מידת הכעס והשפע של הממון :
דע, שראוי שכל ישראל יהיו להם ממון, אך יש מדה אחת שמפסדת ומאבדת מהם הממון. והיא מידה רעה מגונה, שקשה מאד להנצל ממנה.
ואפילו אם ירצה אחד להנצל ממנה. ובפרט בשביל תאות הממון, כדי שלא תפסיד לו את הממון, עם כל זה המידה רעה הזאת מתגברת עליו בילדותו ובקטנותו, ועל ידי זה מפסדת ממנו הממון שהיה ראוי שיהיה לו :
והמידה רעה ההיא הוא מדת הכעס, שעל ידי זה מפסיד ומאבד הממון הראוי לו. כי בבחינת שורש ההשתלשלות שמשתלשל הממון, ממקום שמשתלשל משם, הוא בחינה אחת עם הכעס ממש. ועל כן הבעל דבר כשרואה שמשתלשל ויורד שפע לאדם שיהיה לו ממון, אזי יורד ומזמין לו כעס, ועושה לו מבחינת ההשפעה והשתלשלות שיורד אליו שיהיה לו ממון, עושה לו ממנו כעס.
כי הכעס הוא ממש בחינה אחת ועניין אחד עם הממון, במקום שרש ההשתלשלות, ואין ביניהם שום הפרש. כי שניהם יורדים מגבורות, ונמשכין ממקום אחד ממש, בבחינת (איוב ל"ז): "מצפון זהב יאתה"
וכתיב (ירמיה א): "מצפון תפתח הרעה" היינו בחינת כעס, כמו שכתוב (קהלת י"א): "והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך":
כי הממון והעשירות היא בחינת חומה, כמו שכתוב (משלי י"ח): "הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה" וכו'. והכעס הוא קלקול החומה, כמו שכתוב (שם כ"ה): "עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו". והבעל דבר כשרואה שיורד לאדם השתלשלות שפע של ממון, שהוא בחינת חומה כנ"ל, אזי הוא עושה לו מזה ההשתלשלות, כעס, שמזמין לו דבר לכעס, ונתקלקל בחינת החומה, על ידי הכעס כנ"ל.
כי הכעס והממון הם בחינה אחת, בשורש ההשתלשלות כנ"ל. ועל כן בקל מהפך לו ההשתלשלות שפע של ממון, שהוא בחינת חומה, לכעס שהוא הפך החומה, ועושה לו מחומה חמה, שמהפך הממון לכעס כנ"ל. כי תחלת שורש השתלשלות הממון, הוא מקום שהנפש באה משם, בבחינת (דברים כ"ד): "ואליו הוא נושא את נפשו", הנאמר על ממון של שכיר יום, וכמו שכתוב (איכה ה): "בנפשנו נביא לחמנו", ועל כן הנפש מתאוה ותאב לו כנ"ל.
ועל ידי כעס, מאבד נפשו [לא רק הגשמי, אלא גם החלק הרוחני שבנפשו], בבחינת (איוב י"ח): "טורף נפשו באפו", כמובא בזהר (תצוה דף קפ"ב):
ודע, שאפילו אם כבר הגיע לו השפע, ונתהוה ממנה ממון, וכבר יש לו הממון, שהוא בחינת חומה כנ"ל. על כל זה, לפעמים הבעל דבר מגרה אותו בכעס גדול כל כך, עד שמפסיד ומאבד ממנו, אפילו הממון שיש לו כבר. (מבינים כמה יש להשקיע בתפילה להינצל מכעס)
אף שהיה ראוי שלא יוכל אז להפסיד לו הממון על ידי הכעס, מאחר שכבר נתהוה מהשתלשלות השפע ממון, ושוב אי אפשר להתהפך לכעס, ואדרבא הממון שיש לו, שהוא בחינת חומה, ראוי שיגן עליו שלא יוכל להפסיד לו ולהזמין לו כעס, שהוא הפך בחינת חומה.
על כל זה, יש כח ביד הבעל דבר להתגבר על האדם בכעס גדול כל כך, שיפסיד ממנו אפלו הממון שיש לו כבר.
כי כשהממון יורד לאדם, הוא בבחינת (תהלים קי"א): טרף נתן ליראיו. והוא מהפכו לכעס, ונעשה מזה טורף נפשו באפו כנ"ל. ה' ישמרנו ויצילנו ממדה המגנה הזאת אמן כן יהי רצון:
עוד קישורים הקשורים עם תפילה להינצל מכעס :
מה עושים כשיש בוס (או בבית הבעל) כעסן | שיעור בליקוטי מוהר"ן היכל הקודש