ליקוטי תפילות סימן קלב
(מיוסד ע"פ תורה קצ"ד)
מלך הכבוד, זכני שאהיה בורח מן הכבוד, בתכלית באמת.
ותהיה עמי תמיד, ותתן לי חכמה בינה ודעת אמתי.
ואזכה לדעת גדלתך ורוממותך וממשלתך אשר מלא כל הארץ כבודך, ובכל דבור ודבור מלבש כבוד מלכותך.
כי הדבור הוא היכל המלך, עד שאתבטל בעיני עצמי נגד כבודך ולא אחפץ שום כבוד כלל.
כי מי הוא פתי ירצה כבוד בהיכל המלך, כי כל הכבוד הוא רק בהדבור שהוא היכל המלך, ומי הוא השוטה שירצה לקבל כבוד בפני המלך, אשר כל הכבוד והגדלה והממשלה שלו לבד.
רחם עלי ותן לי דעת אמתי לידע כל זה באמת, ולא ארדף אחר הכבוד כלל, רק אדרבא אתרחק ואברח מן הכבוד בתכלית באמת.
ואמסור כל הכבוד אליך וליראיך האמתיים לבד אשר אתה חפץ בכבודם באמת ויקים מקרא שכתוב:
"שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד, מי זה מלך הכבוד יהוה עזוז וגבור יהוה גבור מלחמה.
שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד. מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה.
ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו, וברוך שם כבודו לעולם, וימלא כבודו את כל הארץ, אמן ואמן":