פרשת השבוע נח :

בס"ד, לכבוד… אחר דרישת שלומו הטוב !

תמימות :

כתוב בפרשת השבוע, פרשת נח (בראשית ו,ט) "אלה תולדות נח – נח איש צדיק 'תמים' היה בדורותיו"

איתא בחזקוני וז"ל נותן טעם למה מצא חן יותר מכל בני דורו. – ואכן הסיבה היא שהיה צדיק תמים. והנה מהו גדר "תמים", ומהו פירוש "תמים" – טרם ברור כל צרכו.

כי רש"י אחיה של תורה לא פירש כאן מאומה. והנה לפי דרכינו דרך רבינו הקדוש ז"ל "תמים",היינו כפשוטו שהתנהג בפשיטות ותמימות, בלי להתחכם, וכל מה שנודע לו שהוא רצון ה', על פיו התנהג אם להמנע מלעשות דבר שהוא נגד רצונו יתברך, אם לקום ולעשות דבר שהוא רצון ה'. אפילו יהיה דבר תמוה ביותר, ואפילו קשה ועם מניעות כגון בניית התיבה מאה שנה, על אף כל המלעיגים ומקנטרים ונודניקים למיניהם.

הנה התרגום אונקלוס פירש

"תמים" "שלים" היינו שלם. היינו שזכה לשלימות לפי בחינתו ודורו. וכיוצא בזה כתב התרגום על הפסוק (בראשית יז, א) התהלך לפני והיה תמים – שלים. וכן פרש"י שם היה שלם.

ואפשר לפרש את התרגום אחרת, דהיינו "צדיק תמים" – זכאי שלים. דהיינו צדיק מושלם, וכעין שכתב הרמב"ן "שלם בצידקו".

ורבי אברהם הו"ד ברמב"ן (ה"ה ראב"ע) פירש 'צדיק' – במעשיו, ו'תמים' בלבו. ע"כ  כי אפשר להיות צדיק במעשים, ואעפ"כ להיות נבל ברשות התורה (וכמ"ש הרמב"ן ז"ל – בריש פ' קדושים), וכן אפשר לדקדק בהלכה, אבל להיות מתוסכל עם קושיאות על הנהגת ה' וכו', או סתם מושחת במידות, תאוות ודעות. וע"כ קאמר 'תמים' בלבו. עם לב טהור ונקי מכל החסרונות הנ"ל.

וכעין דברי התרגום כתב הרד"ק

וז"ל 'תמים' בלי שום דופי. ע"כ  דהיינו מושלם בלי שום חסרון, ופגם, וחטא ועון.

וכתב בדרשות ופירושי רבינו יונה על התורה, ואחריו רבינו בחיי ביסס דבריו והרחיב וביאר, וז"ל (משלי כ, ז) מתהלך בתומו צדיק, אשרי בניו אחריו. שלמה המלך ע"ה הודיענו בכתוב הזה כי אין האדם צדיק עד שיתהלך בתומו בעבודת ה',  ענין התהלך בתמו הוא שיעשה אדם את המצוות כמשפט, ושיכוון בהם לאהבתו ויראתו, לא להתגדל ולא להתפאר, ולא בשביל שיהיה מכובד יותר בעיני הבריות, כי ראוי האדם שיעשה טובות וחסדים כפי יכולתו ושלא יתפאר בהם, ושישתדל במעשים טובים ולא יספרם בשפתיו, וכל מי שמספר אותם בשפתיו ומפרסם אותם ומשתבח בהם – הרי זה חוטא. עי"ש באריכות דבריהם הנפלאים.

עוד כתב רבינו בחיי

וז"ל "תמים" – הוא השלם במידותיו, כי הבהמה השלמה בלי מום יקראנה הכתוב 'תמימה', כלשון הכתוב פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום (במדבר יט, ב). ומום האדם – הם המידות המגונות. וע"כ הזכיר בנח כי היה תמים שלם, אין בו מום. כי אין בו מידה מגונה. ואמר הכתוב (תהילים קיט, א) אשרי תמימי דרך, וביאורו תמימי המידות. וזה הפך דורו שהיו בעלי מידות מגונות.

ורבינו אפרים עה"ת כתב 'תמים' – ישר, בלי שום חיסרון, 'תמים היה' בגימטריא 'ישר'.

ואנן בדידן ש"תמים" היינו שהתנהג בהנהגה הנפלאה של תמימות ופשיטות, מצאתי הון ואנן לנו בזה. בדברי רבינו טוביה בר' אליעזר זצ"ל בספרו מדרש לקח טוב עה"ת המכונה פסיקתא זוטרתי וז"ל תמים היה בדורותיו. שהיה דור המבול אומרים לו "זקן מה התיבה הזאת שאתה עושה", כי קכ שנה היה משתדל בה. אמר להם שעתיד הקב"ה להביא מבול לעולם. ואומרים לו וכו' ולא היו משגיחים עליו כאשר אמרו חז"ל (סנהדרין קח:) לכך נאמר "תמים".

ויהיה רצון שנזכה להתנהג בפשיטות ותמימות שזו עיקר היהדות  כנודע מרבינו ז"ל

בברכת תורה וכטו"ס

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד